מיקום
חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר. האתר סמוך ליישוב ליבנה מדרום מערב
רקע
האתר זוהה לראשונה עם 'אנים' המקראי על ידי אדוארד רובינסון בשנות ה-30 של המאה ה-19. הוא מזוהה גם עם אנאיה הביזנטית, שאוזביוס מתאר כתשעה קילומטרים דרומית לחברון. לאחר הסקר של רובינסון, ביקר V. Guérin באתר בשנת 1863 וזיהה את נוכחות המבצר הישראלי. משה כוכבי סקר את האתר ב-1968, ואחריו צבי משל בשנים 1976-77. רק בסקר של צבי אילן בשנים 1986-87 זוהה בית הכנסת הביזנטי. הוא חפר את בית הכנסת, יחד עם דוד עמית, בשנים 1988-89. לבסוף, בשנים 2010-2011 חפרו עמית ואורן שמואלי שניים מהדירות התת-קרקעיות הביזנטית (ומאוחר יותר) במקום, כולל אחת שהכילה בית בד. אולם דירות אלו אינן כלולות בפרויקט. כיום שוכנת חורבת ענים באמצע יער יתיר, היער המדברי הגדול בישראל.
בית הכנסת הוא חדר רחב שהכניסה אליו פונה מזרחה, כמקובל בבתי הכנסת בדרום יהודה. ארון הקודש היה ממוקם על בימה גדולה בקצה הצפוני של אולם התפילה. בקדמת הכניסה היה נרתקס מקורה, שגגו נתמך בשורת עמודים, וחצר מרוצפת פתוחה, שכללה בור שטיפה מדרום. חדרים מחוץ לכותל הצפוני של בית הכנסת היו כנראה חדרי שירות לבית הכנסת.
המבצר הישראלי טרם נחפר.