ארכיאולוגיה מקראית - ממצאים ומפות

ויקיפדיה

ירושלים הקדומה היא האתר ארכאולוגי החפור היותר בעולם ובו ממצאים רבים מכל התקופות

לירושלים העתיקה יש היסטוריה עשירה עוד מתקופת הברונזה. בחפירות ארכיאולוגיות באזור נחשפו שרידים מתקופות היסטוריות רבות ושונות, ביניהן העיר הכנענית מתקופת הברונזה, העיר הישראלית מתקופת הברזל והעיר של בית המקדש הראשון והשני מתקופת המקרא. השרידים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר מתקופות אלו כוללים את חומות העיר והשערים, הר הבית והמבנים הנלווים אליו ואזורי המגורים של העיר. כמו כן התגלו חפצים רבים מתקופות אלו, כולל כלי חרס, כלי עבודה ותכשיטים.

ממצאים עיקריים מימי מקרא הם נקבת השילוח, כתובת השילוח , חומות מימי בית ראשון , בתים , עדויות מימי החורבן וחותמות ותעודות המכילות שמות המוזכרים בתנך, שנהבים מימי בית ראשון, לוחיות ברכת הכהנים , בחניון גבעתי נמצאו ממצאים מתקופת החורבן

העבודה הארכיאולוגית בירושלים ממשיכה להיות תחום מחקר פעיל, כאשר כל הזמן מתגלים גילויים ותובנות חדשות. רבים מהממצאים והשרידים מירושלים העתיקה ניתן לראות במוזיאון ישראל ובמוזיאון רוקפלר. עוד ראוי להזכיר כי הארכיאולוגיה של ירושלים היא נושא מורכב ושנוי במחלוקת, בעל השלכות היסטוריות, פוליטיות ודתיות. לקבוצות הדתיות השונות בירושלים ובמזרח התיכון אמונות ופרשנויות שונות של הארכיאולוגיה, ופרשנויות אלו שימשו לתמיכה בטענות שונות לגבי בעלות ושליטה בעיר.

מבט על מרחפן

מודל תלת מימד של ירושלים מימי בית ראשון

במקרא, שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת. בתקופה זו שימשה כמרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל, וכנראה אף כבירה בפועל. על-פי הממצאים הארכאולוגיים, שילה חרבה זמן מה בטרם יסד שאול את הממלכה, ואחת ההשערות היא כי כישלון שבטי ישראל להגן על בירתם היה הגורם העיקרי לכינון שלטון המלוכה, שהחליף את צורת הממשל המתוארת בספר שופטים.

החפירות בתל שילה חשפו שפע של חפצים ושרידים אדריכליים המספקים תובנות חשובות על ההיסטוריה והתרבות של ישראל העתיקה. כמה מהממצאים המשמעותיים ביותר כוללים: חצר המשכן: בחפירות נמצאו שרידי החצר המקיפה את המשכן, לרבות עדויות למזבח המשמש לקורבנות ולכיור לכביסה. בתים מתקופת הברזל: נמצאו שרידי בתים מתקופת הברזל, המספקים מידע על הסגנון האדריכלי וחיי היום-יום של תושבי שילה בתקופה זו. מתקני אחסון: באתר נחשפו שרידים של מתקני אחסון גדולים, המהווים עדות לתפקידה של העיר כמרכז חשוב של חקלאות ומסחר. כלי חרס וקרמיקה: נמצאו מגוון כלי חרס וקרמיקה, כולל כלים מעוטרים וכלי בישול. חפצים אלה מציעים תובנות חשובות לגבי הטכנולוגיה, הכלכלה והפרקטיקות התרבותיות של אותה תקופה. מטבעות וחפצי מתכת: חפירות חשפו גם מגוון של חפצי מתכת, כולל מטבעות, כלי נשק וכלים. חפצים אלה מספקים עדות ליחסים הפוליטיים והכלכליים של העיר עם ערים ואזורים אחרים. בסך הכל, הממצאים בתל שילה מציעים צוהר ייחודי להיסטוריה של ארץ ישראל העתיקה ולמנהגים התרבותיים והדתיים של אנשיה. האתר ממשיך להיות נושא למחקר וחפירה מתמשכים.

מבט-על מרחפן

ויקפדיה

תל גזר מכיל חפירות ארכיאולוגיות מהתקופות הכנענית והישראלית, והוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל, האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת דרך תקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית. . האתר ידוע בעיקר בזכות ביצוריו מתקופת הברזל, שהם מהמרשימים באזור ומספקים עדות לעוצמתה ועוצמתה של העיר העתיקה בתקופה זו. בנוסף למשמעותו לחקר ישראל הקדומה ותקופת המקרא, תל גזר היה מושא למחקר היסטורי ומקראי רב. בין היתר העיר מוזכרת בתנ"ך כאחת הערים בשטח שבט אפרים .ובהקשר של שלמה המלך.

ממצאים בולטים מתל גזר כוללים את לוח גזר המחלק את השנה החקלאית לשמונה עונות. בעיר נמצאו גם ביצורים כנעניים הכוללים חומה, ,חלקלקה ושני שערים: שער כנעני מלבני בוץ ו"שער שלמה" הבנוי אבן . באתר התגלה מפעל המים הקדום בעל הנפח הגדול ביותר בעולם

קיימת אי הסכמה בין הארכיאולוגים לגבי תארוך האתר . חלק מהארכיאולוגים טוענים כי העיר נהרסה ונבנתה מחדש בתקופת הכנענית, בעוד אחרים טוענים כי העיר נהרסה ונבנתה מחדש בתקופת שלמה המלך. הוויכוח נמשך עשרות שנים ולא הושגה הסכמה.

החפירות באתר

ההיסטוריה של החפירות בתל גזר היא ארוכה ומעניינת, עם חפירות שנערכו במקום על ידי מספר צוותים שונים במהלך יותר ממאה שנה. החפירות הראשונות בתל גזר בוצעו על ידי ר.א.ש. מקליסטר של קרן החקר פלסטין בשנים 1902-1909. עבודתו של מקליסטר הניחה את היסודות לחפירות הבאות והייתה מכרעת בביסוס הכרונולוגיה של האתר. באמצע המאה ה-20 נחפר תל גזר על ידי הארכיאולוג ב' מזר, אשר ערך במקום שורה של חפירות בין השנים 1934-1958. עבודתו של מזר התמקדה בביצורים מתקופת הברזל וסיפקה תובנות חשובות על המשמעות הצבאית והפוליטית. של העיר בתקופה זו. בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 נחפר תל גזר על ידי צוות בראשות הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין. עבודתו של פינקלשטיין התמקדה ברמות המאוחרות של תקופת הברונזה ותקופת הברזל של האתר וסיפקה תובנות חדשות על ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של תל גזר והאזור באופן רחב יותר. לאחרונה, בוצע בתל גזר פרויקט רב-תחומי הכולל חפירות, גיאופיזיקה וניתוח קרמי, בהובלת ד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות. עבודה זו נמשכת וצפויה להוסיף משמעותית להבנתנו את האתר וההיסטוריה שלו.

מבט על מרחפן

מודלים תלת ממדים

תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי בצפון הארץ. העיר נוסדה בתקופת הברונזה הקדומה והייתה מרכז אזורי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת. היא מוזכרת בתנ"ך כאחת הערים שנכבשו על ידי בני ישראל בהנהגתו של יהושע. העיר נהרסה במאה ה-13 לפני הספירה ולאחר מכן נבנתה מחדש ושגשגה שוב בתקופת הברזל. כיום זהו אתר חשוב לארכיאולוגים החוקרים את ההיסטוריה של האזור. התגלו בה ממצאים חשובים מהתקופות הכנעניות והישראליות כגון: ארמון כנעני מפואר , מפעל מים אדיר , שער שלמה ובמות פולחן

צילום אווירי

מודל תל מימדי של הפודיום

התל מזוהה עם העיר דן וכן עם העיר ליש המוזכרות במקרא, ומספר אתרים בו נחפרו והעלו ממצאים ארכאולוגיים רבים וייחודיים מתקופות שונות.

כולל כתובת תל דן , השער הכנעני והמזבח

ויקיפדיה

מגידו הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ-ישראל בתקופת המקרא . נודע לה מקום מרכזי בגיבוש תולדותיה של ארץ-ישראל בתקופה ששלטו בה מלכי כנען ואחריהם מלכי ישראל ויהודה. כאן מופיע הקרב המתועד הראשון בהיסטוריה של פרעה תחותמס ה 3 נגד ברית מלכי כנען , כאן מצא את מותו יאשיהו מלך יהודה בידי פרעה נכה ה2 , בעיר התגלו ממצאים חשובים כגון מפעל מים הנדסי משוכלל, ארמונות, אורוות ושערים במבוצרים

צילום רחפן

מסלולים

תל ערד הוא אתר ארכיאולוגי עתיק השוכן במדבר הנגב המערבי של ישראל. האתר כולל שרידים של שתי ערים מבוצרות עתיקות, האחת מתקופת הברונזה והשנייה מתקופת הברזל. העיר מתקופת הברונזה נבנתה על ידי הכנענים, והעיר מתקופת הברזל נכבשה מאוחר יותר על ידי ממלכת יהודה. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו מספר חפצים, כולל כלי חרס, כלי נשק וכתובות. חפצים אלו מספקים תובנות חשובות על ההיסטוריה והתרבות של האנשים שחיו בתל ערד. ,באתר התגלו ממצאים חשובים כגון: מצודה ומפעל מים מרשים המקדש בערד - נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא בית אלישיב:  ארכיון ובו אוסטרקונים, רובם בכתב עברי קדום

מבט על מרחפן

תל לכיש - עיר קדומה מתקופת המקרא, השנייה בחוזקה בממלכת יהודהֿ, העיר שימשה מבצר גבול ומרכז מנהלי. העיר הייתה גם מרכז פולחן דתי, והיא מוזכרת כאחד המקומות שבהם הקים המלך חזקיהו "מקום גבוה" לעבודת אלילים (מלכים ב' יח, י"ד).

בין הממצאים הבולטים הקשורים בלכיש מופעיים תבליטי לכיש , מדובר בסט תבליטים שהתגלו בהריסות הארמון האשורי בנינוה, המתאר את כיבוש לכיש על ידי המלך האשורי סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. התבליטים מציגים את ביצורי העיר, שעריה ומגדליה, וכן מראות של קרב ותבוסה של מגיני העיר. תבליטים אלו נחשבים לדוגמאות הטובות ביותר של אמנות אשור ומספקים הצצה ייחודית למצור העתיק על לכיש. בין הייתר אנו רואים באתר את סוללת המצור האשורית - סוללת המצור הקדומה בעולם, כמו גם את מקדש השער הכולל ממצאים מתקופת רפורמת חזקיהו , לאחרונה התגלה המשפט שיתכן שהוא האלפבית הקדום ביותר בכנען על מסרק עשוי שנהב.

לכיש הייתה הייתה אחת הערים האחרונות שהחזיקו מעמד נגד הכיבוש הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפנה"ס הממצאים של מכתבי לכיש כוללים את המשפט המפורסם

"ויידע כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל אשר נתן אדני, כי לא נראה את עזקה"

מבט-על מרחפן

מודל תלת מימד של תל לכיש

גת מוכרת כעירו של גולית, והוזכרה בקינת דוד על מותו של יהונתן: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. במקרא העיר מוזכרת בעיקר בסיפורים הקשורים לדוד ולמסורות מלחמה בין יהודה והפלשתים. בעבר נעשה ניסיון לזהות את גת עם אתרים כגון תל ערני או תל בטש, אך כיום לאור המחקר הרב מקובל לזהותה עם תל צפית (תל א-צאפי בערבית). תל צפית הנו תל רחב ממדים הממוקם בין שפלת יהודה לדרום מישור החוף, על הדרך בין ירושלים לאשקלון. על האתר ישנן עדויות להתיישבות כבר החל מן התקופה הפרהיסטורית ועד לעידן המודרני. האתר נושב לאורך תקופות הברונזה ובתקופת הברונזה המאוחרת שגשג ואף הוזכר במכתבי אל-עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס ומלכה נקרא שוורדתה. גת הכנענית נחרבה בסוף תקופת הברונזה (מאה 12 לפנה"ס) ועל גביה הוקמה גת הפלשתית בראשית תקופת הברזל א' (מאות 12-11 לפנה"ס). במאה ה-9 לפנה"ס היתה גת העיר הגדולה ביותר בארץ עד שחרבה במחצית השנייה של מאה זו בעקבות מסע חזאל, ולאחר מכן לא שבה למעמדה כעיר גדולה וחשובה.

מבט-על מרחפן