אזכורים חוץ מיקראים
הכרזת כורש

כתובת ובה הכרזה של כורש מלך פרס המאפשר ליהודים שהוגלו לבבל לחזור לארץ ישראל

קראו עוד >>

חורבן שומרון

חורבן וגלות ממלכת ישראל בידי אשור

חורבן בית ראשון

חורבן ירושליים ובית המקדש הראשון . גלות בבל

אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל

כתובת המתארת את מסע המלחמה של פרעה מרנפתח (בנו של רעמסס השני) לארץ ישראל

איזכור חוץ מקראי ראשון של השם ״ישראל״

קראו עוד >>

כתובת תל דן

כתובת המתארת ניצחון של מלך ארם (חזאל) על ישראל ויהודה

עדות חוץ מקראית ראשונה ל״בית דוד״

קראו עוד >>

קרב קרקר

כתובת ובה תאור של קרב בין צבא אשור לברית של 12 מלכים הכוללת את אחאב מלך ישראל

עדות חוץ מקראית ראשונה למלך ישראלי

קראו עוד >>

מסע שישק

כתובת המתארת את מסע המלחמה של פרעה שושנק הראשון לארץ ישראל

איזכור חוץ מקראי ראשון שגם מופיע בתנך

קראו עוד >>

מסע סנחריב

מסע סנחריב מלך אשור נגד יהודה והמלך חיזקיה

קראו עוד >>

-2400
-2200
-2000
-1800
-1600
-1400
-1200
-1000
-800
-600
-400
-200
0
200
map itself here
מצרים וכנענים
ראשית ישראל
ישראל ויהודה
יהודה ואשור
בבל
פרס
יוון
חשמונאים
ברונזה ביניימית
ברונזה תיכונה
ברונזה מאוחרת
תקופת הברזל 1
תקופת הברזל 2
תקופה פרסית
תקופה הלניסטית
ציר הזמן
תקופה ארכיאולוגית
תקופה היסטורית
bib: 2362 arc: 2363

פרסומים
close

פודקאסט
וידאו
טקסט
כל הסוגים
  • בית שמש: פארק ארכיאולוגי חדש יוקם בעיר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים

    23.03.23
  • לוחות שנמצאו בעיראק מספקים הצצה לשפה האמורית, שממנה התפתחה העברית

    20.01.23
    חוקרים ניתחו שני לוחות מסביבות שנת 1800 לפני הספירה שעליהם כתב יתדות בשפה העתיקה, ותרגמו אותו לעברית עדכנית. הוא כלל משפטים הקשורים לפגישות בין אנשים, פניות למלך, הכנת מזון ומצבים יומיומיים

  • ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ג' (פרופ' ישראל פינקלשטיין)

    01.01.23
    בפרק זה של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בממלכת ישראל ובממלכה האחות השכנה, ממלכת יהודה.
    והפעם- המנה העיקרית בסיפורה של מלכת ישראל: השושלת הגדולה, המלך הגדול הראשון הלא הוא עמרי.מה הרקע ובאיזו צורה צמחה מיני אימפריה אזורית ואיך אנו יודעים עליה
close
סינון
אתרים
תגליות חדשות
תגליות חשובות
שנוי במחלוקת
חוקר/ת
ספרי תנ״ך
אללח׳
אללח׳
ירושלים
ירושלים

ירושלים הקדומה היא האתר ארכאולוגי החפור היותר בעולם ובו ממצאים רבים מכל התקופות

לירושלים העתיקה יש היסטוריה עשירה עוד מתקופת הברונזה. בחפירות ארכיאולוגיות באזור נחשפו שרידים מתקופות היסטוריות רבות ושונות, ביניהן העיר הכנענית מתקופת הברונזה, העיר הישראלית מתקופת הברזל והעיר של בית המקדש הראשון והשני מתקופת המקרא. השרידים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר מתקופות אלו כוללים את חומות העיר והשערים, הר הבית והמבנים הנלווים אליו ואזורי המגורים של העיר. כמו כן התגלו חפצים רבים מתקופות אלו, כולל כלי חרס, כלי עבודה ותכשיטים.

ממצאים עיקריים מימי מקרא הם נקבת השילוח, כתובת השילוח , חומות מימי בית ראשון , בתים , עדויות מימי החורבן וחותמות ותעודות המכילות שמות המוזכרים בתנך, שנהבים מימי בית ראשון, לוחיות ברכת הכהנים , בחניון גבעתי נמצאו ממצאים מתקופת החורבן

העבודה הארכיאולוגית בירושלים ממשיכה להיות תחום מחקר פעיל, כאשר כל הזמן מתגלים גילויים ותובנות חדשות. רבים מהממצאים והשרידים מירושלים העתיקה ניתן לראות במוזיאון ישראל ובמוזיאון רוקפלר. עוד ראוי להזכיר כי הארכיאולוגיה של ירושלים היא נושא מורכב ושנוי במחלוקת, בעל השלכות היסטוריות, פוליטיות ודתיות. לקבוצות הדתיות השונות בירושלים ובמזרח התיכון אמונות ופרשנויות שונות של הארכיאולוגיה, ופרשנויות אלו שימשו לתמיכה בטענות שונות לגבי בעלות ושליטה בעיר.

מבט על מרחפן

מודל תלת מימד של ירושלים מימי בית ראשון

ירושלים
שילה
שילה

במקרא, שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת. בתקופה זו שימשה כמרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל, וכנראה אף כבירה בפועל. על-פי הממצאים הארכאולוגיים, שילה חרבה זמן מה בטרם יסד שאול את הממלכה, ואחת ההשערות היא כי כישלון שבטי ישראל להגן על בירתם היה הגורם העיקרי לכינון שלטון המלוכה, שהחליף את צורת הממשל המתוארת בספר שופטים.

החפירות בתל שילה חשפו שפע של חפצים ושרידים אדריכליים המספקים תובנות חשובות על ההיסטוריה והתרבות של ישראל העתיקה. כמה מהממצאים המשמעותיים ביותר כוללים: חצר המשכן: בחפירות נמצאו שרידי החצר המקיפה את המשכן, לרבות עדויות למזבח המשמש לקורבנות ולכיור לכביסה. בתים מתקופת הברזל: נמצאו שרידי בתים מתקופת הברזל, המספקים מידע על הסגנון האדריכלי וחיי היום-יום של תושבי שילה בתקופה זו. מתקני אחסון: באתר נחשפו שרידים של מתקני אחסון גדולים, המהווים עדות לתפקידה של העיר כמרכז חשוב של חקלאות ומסחר. כלי חרס וקרמיקה: נמצאו מגוון כלי חרס וקרמיקה, כולל כלים מעוטרים וכלי בישול. חפצים אלה מציעים תובנות חשובות לגבי הטכנולוגיה, הכלכלה והפרקטיקות התרבותיות של אותה תקופה. מטבעות וחפצי מתכת: חפירות חשפו גם מגוון של חפצי מתכת, כולל מטבעות, כלי נשק וכלים. חפצים אלה מספקים עדות ליחסים הפוליטיים והכלכליים של העיר עם ערים ואזורים אחרים. בסך הכל, הממצאים בתל שילה מציעים צוהר ייחודי להיסטוריה של ארץ ישראל העתיקה ולמנהגים התרבותיים והדתיים של אנשיה. האתר ממשיך להיות נושא למחקר וחפירה מתמשכים.

מבט-על מרחפן

ויקפדיה

שילה
גזר
גזר

תל גזר מכיל חפירות ארכיאולוגיות מהתקופות הכנענית והישראלית, והוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל, האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת דרך תקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית. . האתר ידוע בעיקר בזכות ביצוריו מתקופת הברזל, שהם מהמרשימים באזור ומספקים עדות לעוצמתה ועוצמתה של העיר העתיקה בתקופה זו. בנוסף למשמעותו לחקר ישראל הקדומה ותקופת המקרא, תל גזר היה מושא למחקר היסטורי ומקראי רב. בין היתר העיר מוזכרת בתנ"ך כאחת הערים בשטח שבט אפרים .ובהקשר של שלמה המלך.

ממצאים בולטים מתל גזר כוללים את לוח גזר המחלק את השנה החקלאית לשמונה עונות. בעיר נמצאו גם ביצורים כנעניים הכוללים חומה, ,חלקלקה ושני שערים: שער כנעני מלבני בוץ ו"שער שלמה" הבנוי אבן . באתר התגלה מפעל המים הקדום בעל הנפח הגדול ביותר בעולם

קיימת אי הסכמה בין הארכיאולוגים לגבי תארוך האתר . חלק מהארכיאולוגים טוענים כי העיר נהרסה ונבנתה מחדש בתקופת הכנענית, בעוד אחרים טוענים כי העיר נהרסה ונבנתה מחדש בתקופת שלמה המלך. הוויכוח נמשך עשרות שנים ולא הושגה הסכמה.

החפירות באתר

ההיסטוריה של החפירות בתל גזר היא ארוכה ומעניינת, עם חפירות שנערכו במקום על ידי מספר צוותים שונים במהלך יותר ממאה שנה. החפירות הראשונות בתל גזר בוצעו על ידי ר.א.ש. מקליסטר של קרן החקר פלסטין בשנים 1902-1909. עבודתו של מקליסטר הניחה את היסודות לחפירות הבאות והייתה מכרעת בביסוס הכרונולוגיה של האתר. באמצע המאה ה-20 נחפר תל גזר על ידי הארכיאולוג ב' מזר, אשר ערך במקום שורה של חפירות בין השנים 1934-1958. עבודתו של מזר התמקדה בביצורים מתקופת הברזל וסיפקה תובנות חשובות על המשמעות הצבאית והפוליטית. של העיר בתקופה זו. בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 נחפר תל גזר על ידי צוות בראשות הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין. עבודתו של פינקלשטיין התמקדה ברמות המאוחרות של תקופת הברונזה ותקופת הברזל של האתר וסיפקה תובנות חדשות על ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של תל גזר והאזור באופן רחב יותר. לאחרונה, בוצע בתל גזר פרויקט רב-תחומי הכולל חפירות, גיאופיזיקה וניתוח קרמי, בהובלת ד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות. עבודה זו נמשכת וצפויה להוסיף משמעותית להבנתנו את האתר וההיסטוריה שלו.

מבט על מרחפן

מודלים תלת ממדים

גזר
חצור
חצור

תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי בצפון הארץ. העיר נוסדה בתקופת הברונזה הקדומה והייתה מרכז אזורי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת. היא מוזכרת בתנ"ך כאחת הערים שנכבשו על ידי בני ישראל בהנהגתו של יהושע. העיר נהרסה במאה ה-13 לפני הספירה ולאחר מכן נבנתה מחדש ושגשגה שוב בתקופת הברזל. כיום זהו אתר חשוב לארכיאולוגים החוקרים את ההיסטוריה של האזור. התגלו בה ממצאים חשובים מהתקופות הכנעניות והישראליות כגון: ארמון כנעני מפואר , מפעל מים אדיר , שער שלמה ובמות פולחן

צילום אווירי

מודל תל מימדי של הפודיום

חצור
דן
דן

התל מזוהה עם העיר דן וכן עם העיר ליש המוזכרות במקרא, ומספר אתרים בו נחפרו והעלו ממצאים ארכאולוגיים רבים וייחודיים מתקופות שונות.

כולל כתובת תל דן , השער הכנעני והמזבח

ויקיפדיה

דן
מגידו
מגידו

מגידו הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ-ישראל בתקופת המקרא . נודע לה מקום מרכזי בגיבוש תולדותיה של ארץ-ישראל בתקופה ששלטו בה מלכי כנען ואחריהם מלכי ישראל ויהודה. כאן מופיע הקרב המתועד הראשון בהיסטוריה של פרעה תחותמס ה 3 נגד ברית מלכי כנען , כאן מצא את מותו יאשיהו מלך יהודה בידי פרעה נכה ה2 , בעיר התגלו ממצאים חשובים כגון מפעל מים הנדסי משוכלל, ארמונות, אורוות ושערים במבוצרים

צילום רחפן

מסלולים

מגידו
ערד
ערד

תל ערד הוא אתר ארכיאולוגי עתיק השוכן במדבר הנגב המערבי של ישראל. האתר כולל שרידים של שתי ערים מבוצרות עתיקות, האחת מתקופת הברונזה והשנייה מתקופת הברזל. העיר מתקופת הברונזה נבנתה על ידי הכנענים, והעיר מתקופת הברזל נכבשה מאוחר יותר על ידי ממלכת יהודה. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו מספר חפצים, כולל כלי חרס, כלי נשק וכתובות. חפצים אלו מספקים תובנות חשובות על ההיסטוריה והתרבות של האנשים שחיו בתל ערד. ,באתר התגלו ממצאים חשובים כגון: מצודה ומפעל מים מרשים המקדש בערד - נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא בית אלישיב:  ארכיון ובו אוסטרקונים, רובם בכתב עברי קדום

מבט על מרחפן

לכיש
לכיש

תל לכיש - עיר קדומה מתקופת המקרא, השנייה בחוזקה בממלכת יהודהֿ, העיר שימשה מבצר גבול ומרכז מנהלי. העיר הייתה גם מרכז פולחן דתי, והיא מוזכרת כאחד המקומות שבהם הקים המלך חזקיהו "מקום גבוה" לעבודת אלילים (מלכים ב' יח, י"ד).

בין הממצאים הבולטים הקשורים בלכיש מופעיים תבליטי לכיש , מדובר בסט תבליטים שהתגלו בהריסות הארמון האשורי בנינוה, המתאר את כיבוש לכיש על ידי המלך האשורי סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. התבליטים מציגים את ביצורי העיר, שעריה ומגדליה, וכן מראות של קרב ותבוסה של מגיני העיר. תבליטים אלו נחשבים לדוגמאות הטובות ביותר של אמנות אשור ומספקים הצצה ייחודית למצור העתיק על לכיש. בין הייתר אנו רואים באתר את סוללת המצור האשורית - סוללת המצור הקדומה בעולם, כמו גם את מקדש השער הכולל ממצאים מתקופת רפורמת חזקיהו , לאחרונה התגלה המשפט שיתכן שהוא האלפבית הקדום ביותר בכנען על מסרק עשוי שנהב.

לכיש הייתה הייתה אחת הערים האחרונות שהחזיקו מעמד נגד הכיבוש הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפנה"ס הממצאים של מכתבי לכיש כוללים את המשפט המפורסם

"ויידע כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל אשר נתן אדני, כי לא נראה את עזקה"

מבט-על מרחפן

מודל תלת מימד של תל לכיש

לכיש
גת
גת

גת מוכרת כעירו של גולית, והוזכרה בקינת דוד על מותו של יהונתן: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. במקרא העיר מוזכרת בעיקר בסיפורים הקשורים לדוד ולמסורות מלחמה בין יהודה והפלשתים. בעבר נעשה ניסיון לזהות את גת עם אתרים כגון תל ערני או תל בטש, אך כיום לאור המחקר הרב מקובל לזהותה עם תל צפית (תל א-צאפי בערבית). תל צפית הנו תל רחב ממדים הממוקם בין שפלת יהודה לדרום מישור החוף, על הדרך בין ירושלים לאשקלון. על האתר ישנן עדויות להתיישבות כבר החל מן התקופה הפרהיסטורית ועד לעידן המודרני. האתר נושב לאורך תקופות הברונזה ובתקופת הברונזה המאוחרת שגשג ואף הוזכר במכתבי אל-עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס ומלכה נקרא שוורדתה. גת הכנענית נחרבה בסוף תקופת הברונזה (מאה 12 לפנה"ס) ועל גביה הוקמה גת הפלשתית בראשית תקופת הברזל א' (מאות 12-11 לפנה"ס). במאה ה-9 לפנה"ס היתה גת העיר הגדולה ביותר בארץ עד שחרבה במחצית השנייה של מאה זו בעקבות מסע חזאל, ולאחר מכן לא שבה למעמדה כעיר גדולה וחשובה.

מבט-על מרחפן

גת
לוחות בשפה האמורית
לוחות בשפה האמורית

לוחות שנמצאו בעיראק מספקים הצצה לשפה האמורית, שממנה התפתחה העברית

בריכת השילוח תפתח לציבור
בריכת השילוח תפתח לציבור

בריכת השילוח העתיקה תיחשף במלואה מחדש

מטמון נדיר מתקופת המקבים
מטמון נדיר מתקופת המקבים

במדבר יהודה נחשפה עדות למרד המקבים ביוונים

קליע מלפני 2,200 שנה
קליע מלפני 2,200 שנה

קליע עופרת נדיר, הנושא כתובת מאגית ביוונית, התגלה ביבנה

התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית
התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית

המשפט התגלה על מסרק עשוי שנהב בחפירות בעיר הכנענית לכיש.

תארוך בעזרת שדה מגנטי
תארוך בעזרת שדה מגנטי

שיטה מהפכנית לתארוך אתרים ארכיאולוגיים בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים

אופיום מלפני כ-3,300
אופיום מלפני כ-3,300

אופיום מלפני כ-3,300 שנה התגלה באתר קבורה ביהוד

מערת קבורה מימי רעמסס הגדול 
מערת קבורה מימי רעמסס הגדול 

במערה, המתוארכת ללפני כ-3,330 שנה. במקום נמצאו כלי חרס, סירי בישול, קנקנים ונרות חרס

תעודה נדירה מימי בית ראשון
תעודה נדירה מימי בית ראשון

תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, הכתובה בכתב עברי קדום ומקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה, . יש רק שלוש תעודות דומות כאלו בארץ

שנהבים מימי בית ראשון
שנהבים מימי בית ראשון

אוסף נדיר של שנהבים מימי בית המקדש הראשון התגלה בירושלים

לוח גזר
לוח גזר

לוח שנה וטבלות של אותיות אלפבית, כולם בכתב עברי קדום . כתובות אלו נחשבות לכתובות העתיקות ביותר של הכתב העברי הקדום

אוסטרקון חורבת קייאפה
אוסטרקון חורבת קייאפה

כתובת קדומה בשפה העברית שנתגלתה בחפירות חורבת קייאפה. נכתבה בדיו באלפבית פרוטו-כנעני

אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל
אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל

אסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ובו מוזכר לראשונה השם ״ישראל״

כתובת תל דן
כתובת תל דן

כתובת תל דן היא כתובת ניצחון כתובה בארמית, שבה מתפאר אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל

בכתובת ישנו אזכור חוץ מקראי ראשון ל״בית דוד״

מצבת מישע
מצבת מישע

מצבת מישע היא מצבת זיכרון שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון, במחציתה השנייה של המאה ה⁻9 לפני הספירה, לציון ניצחונותיו על ממלכת ישראל, בתקופת שלטונם של מלכי שושלת בית עמרי

כתובת השילוח
כתובת השילוח

תיאור השלמת נקבת השילוח שנכתב על ידי החופרים

תבליט לכיש
תבליט לכיש

סיפור כיבוש לכיש כפי שמתואר על ידי האשורים (סנחריב)

מסע שישק/כתובת כרנך
מסע שישק/כתובת כרנך

כתובת בכרנך שבמצריים המתארת את מסע כיבוש של פרעה שושנק הראשון בארץ ישראל

זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני

גליל כורש
גליל כורש

כתובת על גליל (הגליל של כורש) המתארת את הכרזת כורש

קרב קרקר/המונולית מכורח
קרב קרקר/המונולית מכורח

תיאור אשורי (האובליסק השחור והמונולית מכורח) של קרב בין שלמנאסר השלישי מלך אשור לקואליצה בה משתתף אחאב מלך ישראל

זהו איזכור חוץ מקראי ראשון של מלך ישראלי

מיקומה של ציקלג?
מיקומה של ציקלג?

הצגת כל האפשרויות למיקומה של ציקלג המקראית

כתובת חזקיהו
כתובת חזקיהו

פוענחה כתובת חוץ-מקראית בה הוזכר המלך חזקיהו לציון הישגיו?

מי כתב את התנך?
מי כתב את התנך?

הוויכוח הנמשך על מי ומתי כתב את ספרי המקרא

האל בתנ"ך- מונותאיזם?
האל בתנ"ך- מונותאיזם?

האם בישראל ויהודה האמינו רק באל אחד?

מגילות שפירא- זיוף או אמת
מגילות שפירא- זיוף או אמת

האם מגילות שפירא הם גרסה קדומה של ספר דברים ? או האם הם זיוף? מה הם הטיעונים לאמיתות המגילות?

כיבוש או התנחלות?
כיבוש או התנחלות?

האם הארץ נכבשה על ידי יהושע בן נון או שהייתה התנחלות שקטה?

הכרונולוגיה של תקופת הברזל
הכרונולוגיה של תקופת הברזל

מחלוקות ארכאולוגיות בנוגע לתיארוכים הנוגעים לתקופת הברזל

היכן נמצאת ירושלים הקדומה?
היכן נמצאת ירושלים הקדומה?

ויכוח על ראשית ימיה של ירושלים ועל השאלה מי ומתי הפך אותה לעיר מבוצרת?

לוחית מהר עיבל
לוחית מהר עיבל

לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם

הייתה ממלכה מאוחדת?
הייתה ממלכה מאוחדת?

האם ישראל ויהודה היו אי פעם מאוחדות?

אורן טל
אורן טל
אסף יסעור לנדאו
אסף יסעור לנדאו
אברהם פאוסט
אברהם פאוסט
אלכסנדר פאנטאלקין
אלכסנדר פאנטאלקין
משה כוכבי
משה כוכבי
שועה קיסילביץ
שועה קיסילביץ
עודד ליפשיץ
עודד ליפשיץ
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל
ישראל קנוהל
ישראל קנוהל
נחום
נחום
נחמיה
נחמיה
עזרא
עזרא
אסתר
אסתר
איכה
איכה
קהלת
קהלת
שיר השירים
שיר השירים
רות
רות
תהילים
תהילים
מלאכי
מלאכי
אפס סינון
- מוזכר בתנ״ך
- ישוב
- ממצא
מקרא
|
מוזכר בתנ״ך
ישוב
ממצא
מקרא
שכבות
טוען...