אל-אחוואט, (ה"החומות" בערבית) הוא אתר חד-תקופתי מתקופת הברזל 1, השוכן מעל נחל עירון שברמת מנשה סמוך לדרך הראשית ("דרך הים") המובילה ממצרים ומישור החוף לעמק יזרעאל והצפון. האתר משקיף על רכס הכרמל, מישור החוף והרי מערב השומרון. הוא ממוקם על קרקע גבוהה בין גבעות וסבך ים תיכוני, הרחק ממקורות מים ואדמה חקלאית.

תולדות המחקר

האתר התגלה בשנת 1992 ונחפר במשך שבע עונות משנת 1993 עד 2000 על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת חיפה, בניהולו של אדם זרטל. החפירה חשפה יישוב מבוצר בעל מאפיינים אדריכליים ייחודיים. יישובו של אל-אחוואט היה קצר מועד ונמשך כ-50-60 שנה או שני דורות.

עיר של גויי הים או כפר טיפוסי?

החפירות בניהולו של זרטל הראו האתר ייושב לראשונה בראשית תקופת הברזל 1 (המאות ה-13-12 לפנה"ס לפי זרטל) וניטש לאחר כמה עשרות שנים. לאחר יותר מאלף שנים שהאתר היה נטוש, הפעילות החקלאית באתר התחדשה בתקופה הרומית המאוחרת (המאות ה-3-4 לספירה) אז החל לשמש לחקלאות.

כלי החרס באתר אופיניים לאזור השומרון בתקופה זו (לרבות הר-עיבל ושילה). באתר נמצאת חומה רחבה וגבוהה שלטענת זרטל הקיפה את היישוב. בין הממצאים המיוחדים מיישוב זה התגלו חרפושיות מצריות.

צורתה של החומה באל-אחוואט אינה דומה לאף חומת עיר מהאזור. על מנת להסביר את התופעה, זרטל חיפש דוגמאות ממחוץ לארץ ומצא דמיון בין החומה באתר למבנים היחודיים של תרבות הפרוטו-נורגי בסרדניה הרחוקה שבים התיכון. בראשית תקופת הברזל 1, עת הוקם האתר, נכנסו לתוך ארץ ישראל "גיי הים" שהם אוסף של קבוצות אתניות שהגיעו מאזור הים התיכון, הכוללת את הפלשתים. אחד השבטים הללו מכונה במקורות המצריים "שרדנה" והוצע כי מקורם באי סרדיניה. על כן שיער זרטל כי מוצאם של מקימי העיר באל-אחוואט הוא משם.

בנוסף, זרטל זיהה את אל-אחוואט בהקשר למאבק המקראי בין סיסרא לברק בן אבינועם (שופטים ד'-ה'). זרטל מציע שייתכן שהמקום היה העיר "חרושת גויים", המוזכרת בשופטים ד, ב כמקום מגוריו של סיסרא. עם זאת, מדובר בזיהוי אחד מיני רבים לעיר המקראית הזו.

ההשערה הנגדית:

הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין בעיקר את השערתו של זרטל.

• ראשית, פינקלשטיין העיר כי ההשערה של זרטל מתבססת על צורת החומה באל-אחוואט. פינקלשטיין גרס כי אין זו חומה כלל, אלא חלק ממדרגה או גדר חקלאית שהוקמה על חורבות היישוב מתקופת הברזל 1, זמן רב לאחר שניטש. הממצאים באזור מתוארכים לתקופה הרומית ולאחר מכן.
• שנית, כלל הממצאים באתר לרבות כלי חרס וממצאים הם מקומיים ואין בהם שום מרכיב זר לאזור.
• בנוסף, אין אף ממצא באתר מהתרבות הפלשתית. אילו אכן היה קשור לגויי הים, סביר כי היה דמיון בין התרבות החומרית של הפלשתים לשבט השרדנה. דווקא הארכיטקטורה באזור דומה לזו של כפרים מהתקופה הזו שנמצאו בתל הדר, תל קירי ותל כיסן.
• עוד טען כי פחות סביר למצוא התיישבות של גויי הים באזור ההר, ויותר יהיה סביר למצוא כזו על החוף, לדוגמת תל עכו, עליו נטען כי הוא נבנה על ידי השרדנה.
• לסיום, אין הסכמה במחקר על מוצאם של השרדנה. יש כאלו הטוענים שהשרדנה התיישבו גם בסרדניה ונתנו את השם לאי ולא להיפך.

מקורות

Stern, E. 2008. New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 new-Israel Exploration Society

Finkelstein, Israel. El-Aḥwat: Israel Exploration Journal, A Fortified Sea People City? 2002, Vol. 52, No. 2 (2002), pp. 187-199