בית שאן העתיקה היא אחד האתרים הארכיאולוגים הכי גדולים בארץ. היא מורכבת משני אתרים סמוכים: התל הגדול בו התקיים יישוב מהתקופות הקדומות ובו ישב המושל המצרי בתקופת שלטון מצרים על כנען; למרגלות התל שרידיה של עיר רומית-ביזנטית גדולה, עם רחובות שוק, מבני ציבור ואמפיתיאטרון גדול. מיקומה של בית שאן אסטרטגי: זהו מקום המפגש בין הכביש הראשי מערב-מזרח מהים התיכון לירדן וכביש צפון-דרום לאורך הירדן. בית שאן מוזכרת במספר טקסטים מצריים, ובמיוחד באלה של הממלכה החדשה שבמהלכה היא שימשה כמרכז מנהלי לשליטה מצרית על כנען. במקרא היא מוזכרת תחילה כעיר כנענית ופלשתית ולאחר מכן כעיר ברובע החמישי של שלמה, ואחת הערים שנכבשו על ידי שישק (המזוהה בדרך כלל עם פרעה שושנק הראשון).

תולדות החפירה
המשלחת הראשונה באתר היתה מטעם אוניברסיטת פנסילבניה (ארה"ב) וחפרה באתר בין השנים 1921-1933. בחפירות אלו נחשפו חלקים נרחבים מהתל. משנות ה-50 ועד 1983 רוב החפירות התמקדו בעיר הרומית והביזנטית (המכונה ביוונית "סקיטופוליס"). ב-1989 התחדשו החפירות בתל תחת ניהולו של עמיחי מזר מטעם האוניברסיטה העברית. בנוסף, בין 1986 ועד 2002 נערכו חפירות מקיפות בעיר ובעיקר במרכז האזרחי מדרום לתל.

שרידי המרכז המצרי בבית שאן
שרידים של מבני לבני בוץ רבים עדיין נראים על התל, אך הם במצב השתמרות גרוע מאוד. בניין אחד, לעומת זאת, שוחזר ושומר: מעון המושל המצרי. המבנה נבנה בעל פי מסורת אדריכלית מצריות ועוקב אחר תוכנית סטנדרטית שניתן לראות באתרים אחרים ברחבי ישראל. כתובת על המשקוף מזהה את המושל כרעמסס וסר קפש, שככל הנראה פעל בתקופת רעמסס השלישי (1186 לפנה"ס–1155 לפנה"ס).

בית שאן בתקופה הקלאסית
ניסה-סקיתופוליס, כפי שכונתה העיר המקיפה את התל, נוסדה בתקופה ההלניסטית כמעוז צבאי למלך תלמי השני פילדלפוס. במהלך התקופה הרומית, ניסה-סקיתופוליס הפכה לעיר הגדולה ביותר באזור, והוקם בה מרכז אזרחי סביב אגורה גדולה. העיר המשיכה לשגשג לאורך כל התקופה הביזנטית, כאשר נוספו כמה כנסיות, מנזרים ושני בתי-כנסת בפריפריה של העיר; עם זאת, המרכז האזרחי שמר על אופיו הרומי. עד אמצע המאה ה-6 לספירה, העיר הייתה בדעיכה ועברה בשלווה לאימפריה האומיית האסלאמית, במהלכה המרכז האזרחי שימש בעיקר לתעשייה. רעידת אדמה מסיבית בשנת 749 לספירה הרסה את העיר, הביאה את הקץ למרכז האזרחי והותירה רק תושבים מפוזרים בפריפריה. במאות הבאות, שמה הערבי של העיר "בייסאן" שימר את השמה הקדום.

מקורות:
Mazar, A. 1997. Four Thousand Years of History at Tel Beth-Shean: An Account of the Renewed Excavations. The Biblical Archaeologist, Vol. 60, No. 2 (Jun., 1997), pp. 62-76