בריכת השילוח היא בריכה חצובה במדרון הדרומי של עיר דוד, המקום המקורי של ירושלים. היא ממוקמת מחוץ לחומות העיר העתיקה מדרום מזרח והבריכה ניזונה ממי מעיין הגיחון, שנישאה לשם על ידי שתי אמות מים.

לבריכה זו יש משמעות תנ"כית רבה והיא מוזכרת בברית הישנה ובברית החדשה:

בברית הישנה היא מוזכרת בהקשר למאמצי המלך חזקיהו לבצר את העיר נגד המצור האשורי. הוא הפנה את מי מעיין הגיחון לעיר על ידי בניית מנהרה, אשר זרקה לאחר מכן לבריכת השילוח (ישעיהו ח:6, כ"ב:9-11; מלכים ב' כ"ב:20; דברי הימים ב' כ"ב:2-4, 30) .

בברית החדשה, זה ידוע בנס שבו ריפא ישו אדם שהיה עיוור מלידה. ישוע הכין משחה עם לכלוך ורוק, שפשף אותה על עיניו של העיוור, ואמר לו לשטוף בבריכת השילוח (יוחנן ט':1-11).

יש למעשה שתי בריכות הקשורות לסילואן בירושלים. הראשון הוא בריכת השילוח המסורתית מהתקופה הביזנטית, אשר נבנתה והערצה על ידי נוצרים מוקדמים כדי להנציח את מיקומו של הנס. בריכה זו ממוקמת בקצה מנהרת חזקיהו.

השני הוא בריכה שהתגלתה לאחרונה מימי בית שני, שסביר יותר שהיא המקום האמיתי שבו התרחש הנס המתואר בתנ"ך. הוא התגלה ב-2004 במהלך פרויקט בנייה, וחפירות גילו בריכה עם שלוש קומות של מדרגות משלושה צדדים. הבריכה שהתגלתה לאחרונה ממוקמת דרומית מזרחית לאתר המסורת