האל בתנ"ך- מונותאיזם?

האם בישראל ויהודה האמינו רק באל אחד?

מושג האל במקרא מתפתח לאורך הטקסט, ומשקף את התפתחות האמונה הדתית במשך מאות שנים בקרב עם ישראל הקדום. התקדמות זו נראית נעה מהנותאיזם ראשוני או מונולאטריה לכיוון מונותאיזם מוגדר יותר בבירור.

בספרים המוקדמים של הברית הישנה, במיוחד בבראשית ובשמות, אנו רואים תיאור של אלוהים כאל העליון מבין רבים. שאר האלים מוכרים כקיימים, אך אלוהי ישראל נחשב לחזק ביותר והיחיד הראוי לעבודה על ידי בני ישראל. זוהי צורה של הנאותאיזם או מונולטריה.

עם זאת, ככל שהנרטיב המקראי מתקדם, תיאור האל מתפתח לקראת מונותאיזם ברור יותר. הדבר בולט במיוחד אצל הנביאים המאוחרים יותר כמו ישעיהו, המדגישים את ייחודו של אלוהים. לדוגמה, ישעיהו 45:5

אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי