מיקום
ח'רבת אל-קום נמצאת 20 ק"מ מערבית לחברון, בצומת השפלה ולמרגלות הרכס המרכזי, ליד נחל לכיש. הוא ממוקם במיקום אסטרטגי המחבר בין אזורים גיאוגרפיים שונים.

זיהוי
האתר זוהה עם מספר מיקומים היסטוריים:

• ספיר ממיכה א' 11, מבוסס על שמו הערבי של ואדי א-ספאר הסמוך.
• מקדה של יהושע 10 והאונומסטיקון של אוזביוס, שהוצע על ידי ד.א. דורסי, המציע אותו כמבצר הפנימי של שוקת לכיש.
• חלק ממחוז ג' של שפל יהודה, כפי שהוא משתקף ביהושע ט"ו.
  

היסטוריה

תקופת הברזל
השפעת יהודה: ההיסטוריה של האתר בתקופת הברזל מאופיינת בהשפעה יהודה. יעידו על כך שרידי חומת עיר קיקלופית , וחפצים שונים מהמאות העשירית עד השביעית לפני הספירה.
כתובות וקברים: גילוי קברי ספסל יהודה מהמאות השמינית עד השביעית לפני הספירה, יחד עם כלי חרס כתובים ומשקולות שקל, מדגיש את חשיבותו של האתר בתקופה זו. הכתובות, כולל הפניות ליהוה ואולי לאשרה, מספקות הצצה למנהגים ואמונות הדת של התושבים.
תקופה הלניסטית
שינוי תרבותי: בתקופה ההלניסטית ניתן לראות באתר עדויות להמשך התישבות ושינוי תרבותי. מעיד על כך גילוי חדרים הלניסטיים שנבנו על פני בתים מתקופת הברזל 2 וחפצים הלניסטיים שונים.

במקרא

ההקשר המקראי של האתר נגזר מהזיהוי שלו עם מקומות המוזכרים בתנ"ך, כמו ספיר, מקדה ועיר המלח. זיהויים אלה, אף שאינם סופיים, מספקים מסגרת תנ"כית להבנת המשמעות ההיסטורית של האתר.

חפירות
החפירות בח'רבת אל-קום החלו ב-1967, בהובלת המכון הארכיאולוגי של ישראל והארכאולוג האמריקאי ויליאם דיוור. הממצאים העיקריים כוללים:

• שרידי חומת עיר קיקלופית שהוכנסה בהיסט.
• שברים מהמאה העשירית עד השביעית לפני הספירה, כולל ידית צנצנת למלך מלכותית.
• קברי ספסל יהודה מהמאה השמינית עד השביעית לפני הספירה.
• כלי חרס כתובים ומשקולות שקל.
• כתובת המתייחסת ל"עוזה בן נתניהו" או "אופה בת נתניהו".

ממצאים

• קברים: קברי ספסל ערוכים בקפידה עם כתובות, כולל שמות כמו 'אופאי, עוזה ואוריהו.
• כתובות: כתובות אלו מספקות תובנות לגבי האמונות והמנהגים הדתיים של אותה תקופה, כולל התייחסות ליהוה ואולי לאשרה.
• כלי חרס וחפצים: אוספי כלי חרס מתקופות שונות, לרבות תקופת הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה והתקופה ההלניסטית.

כתובת בעיברית

אחד הממצאים הבולטים מח'רבת אל-כום הוא לוח אבן גיר שעליו כתובת כתובה בעברית. הכתובת היא תפילה לאל יהוה, והיא אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של כתובת עברית. הכתובת משמעותית משום שהיא מספקת לנו הצצה נדירה לאמונות הדתיות של עם ישראל הקדום.

על הכתובת נכתב:

"ברוך אוריהו בה' כי מאויביו באשרתו (של יהוה) הציל אותו."

הכתובת משמעותית מכיוון שהיא מזכירה את האלה אשרה. אשרה הייתה אלה כנענית בתקופת הברזל. האזכור של אשרה בכתובת ח'רבת אל-כום מצביע על כך שבני ישראל עדיין סגדו לאלים כנעניים בתקופת הברזל, למרות שהם היו אמורים לעבוד רק את יהוה.

הכתובת משמעותית גם משום שהיא מראה שבני ישראל האמינו שיהוה יכול להגן עליהם מפני אויביהם. מהכתובת עולה כי בני ישראל האמינו שיהוה הוא אל רב עוצמה שיכול לעזור להם לנצח במלחמות ולהביס את אויביהם.

הכתובת ח'רבת אל-כום היא ממצא ארכיאולוגי חשוב המספק לנו הצצה נדירה לאמונות הדתיות של עם ישראל הקדום. מהכתובת עולה כי בני ישראל עדיין סגדו לאלים כנעניים בתקופת הברזל, למרות שהם היו אמורים לעבוד רק את יהוה. עוד עולה מהכתובת שבני ישראל האמינו שיהוה יכול להגן עליהם מפני אויביהם.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)