חורבת טוב (ח'ירבת א-טאייב) שוכנת על יד לנחל טוב, בגבולה הצפון-מזרחי של בקעת ערד-באר שבע, כ5.5 ק"מ צפון-מזרחית לתל ערד. האתר נסקר לראשונה ב- 1960 על ידי יוחנן אהרוני אשר תיאר את שרידיה של המצודה והציע לזהותה עם קינה המקראית, הנזכרת אחרי ערד ברשימת ערי נגב יהודה (יהושע 15: 22) ובכתובת 24 מתל ערד (שורה 12). מנגד, הציעו חוקרים נוספים לזהות את קינה דווקא עם חורבת עוזה, בשל מיקומה בסמוך לנחל קינה (ואדי אל-קיני), המשמר לטענתם את שמה הקדום.

החפירות במצודה

בעקבות פגיעות באתר, נערכו במקום חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות בניהולו של רודולף כהן. לאחר חפירת בדיקה ב1975, התקיימו בין השנים 1988-1984 ארבע עונות חפירה באתר אשר חשפו את היקפה ותכניתה של המצודה. ממצאי החפירה פורסמו רק לאחר כשלושים שנים, בשנת 2020 על ידי אלי איטקין. במהלך החפירה, זוהתה באתר שכבת יישוב עיקרית אחת ובה שניים או שלושה שלבים, אשר תוארכו  כולם למאה ה-7 לפנה"ס. החפירות במצודה התמקדו בארבעה שטחים וחשפו כשליש משטח האתר. תכניתה של המצודה, אשר גודלה הוא 38x  38 מ', הוקפה בחומת קדמות-ונסוגות, וכללה מספר יחידות ארכיטקטוניות. כך למשל, מתחם שער בעל שני תאים ומערכת חדרים בשטח א', מגדל פינה בשטח ג', ומבנה מחסנים גדול בשטח ד'. שכבת אפר המכילה מכלול עשיר של חרסים נחשפה בכל שטחי החפירה, כשהיא חתומה תחת מפולות אבן השייכות לקירות המצודה. בחינתה של התופעה כמכלול, מספקת עדויות בנוגע לחורבנה של חורבת טוב בשלב קיומה הסופי.

יעודה של המצודה: מרכז מנהלי של ממלכת יהודה במאה ה-7 לפנה"ס

ייחודה של המצודה בחורבת טוב, הוא בשטחי האחסון הנרחבים שנחשפו בתחומה. אלו מעידים על תפקידה כמרכז מנהלי, אשר שימש לאיסוף תוצרת חקלאית מיישובי האזור, אחסונה והפצתה, בדומה למצודה הסמוכה והגדולה יותר בתל ערד. בעוד שהמצודה בערד הייתה המצודה הראשית באזור בשלהי תקופת הברזל, חורבת טוב תפקדה ככל הנראה כמוצב קדמי וכזרוע הצבאית והמנהלית של ערד. אופייה היחודי של חורבת טוב כאתר חד-שכבתי, סיפק הזדמנות נדירה לבחון את המכלול הקיראמי מן האתר במלואו, זאת בניגוד לאתרים רב שכבתיים, וסייע בתיארוכה היחסי של המצודה. המכלול היקראמי מן האתר בשילוב עם אופייה הארכיטקטוני של חורבת טוב מאפשרים לתארך את הקמתה סביב מחצית המאה ה-7 לפנה"ס, ואף מעט קודם לכן, כאשר עיקר הפעילות באתר התקיימה במהלך המחצית השניה של המאה ה-7 לפנה"ס.

מקומה של חורבת טוב בבקעת ערד-באר שבע

ניתוח ממצאי החפירה, סייע בשחזור ההיסטורי של תולדות היישוב באתר, ותפקידה של חורבת טוב כחולייה מרכזית בשרשרת המצודות שהוקמה לאורך גבולה הדרומי של יהודה במהלך המאה ה-7 לפנה"ס.

לאור הממצאים מחורבת טוב ואתרים נוספים בבקעת ערד-באר שבע, דומה כי שני שלבי יישוב עיקריים התקיימו באזור בשלהי תקופת הברזל. השלב הראשון, מסמן את הקמתה של המערכת היישובית בבקעת ערד-באר שבע כבר במהלך המאה ה-8 לפנה"ס. בשלב השני, לאחר החורבן האשורי בשנת 701 לפנה"ס, מרבית האתרים שוקמו והמשיכו להתקיים במתכונת ארכיטקטונית דומה, לעיתים תוך שימוש במבנים קיימים ובקירות מן השכבות הקודמות. במקביל לחידוש היישוב באתרים המרכזיים, שרשרת מצודות, וביניהן המצודה בחורבת טוב, הוקמה לאורך השוליים הדרום-מזרחיים של האזור. נראה כי מטרתו העיקרית של מערך המצודות הייתה לקשר בין בקעת ערד-באר שבע, ודרכי הסחר הבינלאומיות העוברות דרכה, למרכז הממלכה בירושלים.

סופה של המצודה

חורבת טוב, כמו גם מרבית האתרים בבקעת ערד-באר שבע, חרבה ככל הנראה בראשית המאה ה- 6 לפנה"ס. דומה, כי קריסתה של המערכת היישובית נבעה משילובם של גורמים חיצוניים ופנימיים. אלו כללו את כיבוש ירושלים על ידי הבבלים מחד, וחדירתן לאיזור של קבוצות נוודיות בעלות זיקה "אדומית" מאידך. על רקע הממצאים הארכיאולוגיים מחורבת טוב והממצאים האפיגרפיים מערד, נראה כי חורבן האתרים לא התרחש במהלך אירוע שיטתי אחד, אלא כחלק מתהליך הדרגתי.

מקורות

אהרוני, י. ועמירן, ר. תשכ"ג. עונת – החפירות הראשונה בתל ערד (סקירה ראשונה) . ידיעות 27: 234-217 .

איטקין, א. תשע"ח. חורבת טוב (ח'רבת א-טאייב): מבט על גבולה הדרומי של יהודה במאה השביעית לפנה"ס. חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך אוניברסיטה" (עם תקציר באנגלית). אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.

כהן, ר. 1995. המצודות והדרכים בנגב בימי הבית הראשון. מתוך: אבירם, י., גבע, ה., כהן, ר., משל, ז.

ושטרן, א. (עורכים). אילת והערבה. ירושלים: 126-80 .

Itkin, E. 2020. Horvat Tov: A Late Iron Age Fortress in the Northeastern Negev. Tel Aviv 47 (1):  65–88.