יטבתה

מיקום וזיהוי


נווה המדבר של יטבתה, נמצא בשוליים המערביים של ערבה הדרומית, כ-40 קילומטרים צפונית לעיר אילת.

שמו העברי המודרני של נווה המדבר, יטבתה מבוסס על זיהוי אפשרי של המקום עם התנ"ך
יטבתה, אחת התחנות שבהן התגוררו שבטי ישראל במהלך נדודיהם במדבר לאחר יציאת מצרים (ראה מספר שמות 12). 33:33–34; דברים י, ז).

By Tznufkin – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=40674301

גבעת המצודה מתקופת הברזל

היסטוריה
נווה המדבר, הידוע היסטורי כעין ע'דיאן בערבית, שימש מוקד התיישבות בשל מקור המים שלו ומיקומו האסטרטגי בצומת דרכים. השרידים ביוטבתה מחולקים לארבע קבוצות עיקריות: שרידים הקשורים למים או לחקלאות, קברים, יישובים או מאהלים, ושרידים הקשורים לייצור נחושת. זה כולל מערכות בארות שרשרת הידועות כפוגארה או קנאט, המתוארכות לתקופה הערבית הקדומה. היישובים שנחפרו משתרעים על פני תקופות שונות לרבות התקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה, ראשית תקופת הברזל והתקופות הנבטיות, הרומית והערבית הקדומה.

חפירות
ההיסטוריה של חקר יטבתה כוללת תיאורים של תחילת המאה העשרים של "באר האם" ושל המבצר הרומי. חוקרים בולטים כמו A. Musil, T. E. Lawrence, F. Frank ו- N. Glueck תרמו להבנה המוקדמת של האתר. בשנות החמישים חקר גלוק גם מבצר מתקופת הברזל הקדומה שנתגלו על ידי חברי קיבוץ יטבתה. משנת 1974 נערכו חפירות שיטתיות יותר, בהנחייתו של ז' משל ובניהול משותף של ב' סאס וא' אילון, מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. האתר נחפר מחדש על ידי ארז בן יוסף בשנות ה-2000.

ממצאים עיקריים
ממצא משמעותי ביוטבתה הוא מבצר מתקופת הברזל הקדומה. בגודל של כ-50 על 76 מטרים, הוא נבנה באופן אסטרטגי על גבעה תלולה גבוהה המבודדת משלושה צדדים, המהווה חלק מהמצוק שסוגר את נווה המדבר ממערב. תוכנית המצודה מזכירה את "מבצרי נגב ישראל", אף שהיא קודמת להם ולא הייתה חלק מרשתם. חדרי המבצר של המצודה מתאפיינים באי-סדירות שלהם, המשתנים ברוחב ובאורך. ייתכן שמבצר זה מילא תפקיד בסחר בנחושת, לאור מיקומו ליד צומת דרכים משמעותי.
כלכלת הקיום של האתר כללה מלאכה (מתכות), פעילות חקלאית וגידול בעלי חיים, כפי שמעידים ממצאים כמו להבי מגל צור, כלי אבן ושרידי בעלי חיים מבויתים. מבצר יטבתה ברזל 1 הוא אתר שכבה בודד, מה שמרמז שהוא היה מיושב לפרק זמן קצר יחסית. העדויות לשריפה בחדרים רבים וגילוי כלים שלמים מצביעות על כך שהאתר לא ננטש אלא נהרס בפעולה אלימה, אולי על ידי שבט מדברי.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)

Yotvata in the Southern Negev and Its Association with Copper Mining and Trade in the Early Iron Age
Lily Singer-Avitz