תל יקנעם הוא תל גדול המשתרע על שטח של 40 דונם, הממוקם בתפר שבין רכס הכרמל ועמק יזרעאל, בסמוך לשפך נחל יקנעם ובמוצא הצפוני של ואדי מילק (נחל תות). כיום נמצא התל בין יקנעם עילית יקנעם המושבה ופתוח למבקרים. האתר נמצא בסמוך לדרך קדומה שחוצה את רכס הכרמל, קרוב לעכו ומובילה לכיוון פניקיה ומרכזים נוספים בצפון-מערב. יקנעם הייתה אחת משלוש ערים מרכזיות במערב עמק יזרעאל, לצד שמרון ומגידו.
זיהוי
יוקנעם מוזכרת בתנ"ך כחלק מרשימת הערים שנכבשו על ידי תחותמס השלישי במאה ה-15 לפני הספירה, ושלוש פעמים בספר יהושע. הוא מזוהה עם הקמונה המוזכרת באונומסטיקון של אוזביוס ומופיע במסמכים מהתקופה הצלבנית תחת השמות קאימונט ומונס קין.
היסטוריה והקשר מקראי
יוקנעם הייתה מיושבת ברציפות מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הממלוכית. בתקופה הערבית והצלבנית היה מרכז משמעותי במערב עמק יזרעאל. ייתכן שהיישוב עבר לגבעה הסמוכה של יקנעם עילית המודרנית בתקופה הרומית. האתר היה מרכז מנהלי-חקיקתי בתקופה הצלבנית.
במקרא מוזכר יוקנעם בספר יהושע כעיר לוית בשטח שבט זבולון.
חפירות
בין השנים 1977-1988 נערכו חפירות ביוקנעם, בהנהגת א' בן-תור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות התמקדו בחמש תעלות בדיקה (A עד E), כאשר שטחים A ו-B בצפון-מערב התחברו מאוחר יותר ויצרו שטח אחד.
ממצאים
- שכבות I עד XV: זוהו 27 שכבות התישבות, החל מהתקופה העות'מאנית ועד תקופת הברזל.
- תקופה עות'מאנית (שכבה I): מיוצגת רק על ידי כמה חרסים.
- תקופת הברזל III-II (שכבות XI-XV): שרידים שבריריים של מבנים ומתקנים, לרבות חומת עיר כפולה ורחוב היקפי בתקופת הברזל II.
- התקופה הפרסית (שכבות VIII-X): כלים מקומיים ומיובאים, התיישבות בלתי מבוצרת על טרסות.
- תקופה הלניסטית (שכבה VII): מגדל מרובע קטן ומספר אורכי חומות.
- התקופות הביזנטית והרומית (שכבות V-VI): מעט שברי חרס התגלו.
- התקופה הערבית הקדומה (שכבה IV): יישוב משגשג עם מבנים מתוכננים היטב, מתוארך בין סוף המאה ה-8 לאמצע המאה ה-10 לספירה.
- התקופה הצלבנית (שכבה III): כנסייה בעלת תוכנית יוצאת דופן וחומת אבן המקיפה את התל כולו.
- התקופה הממלוכית (שכבה II): שני שלבי בנייה ליד הכנסייה, המתוארכים למאה ה-14 לספירה.
מקורות
Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 2-Israel Exploration Society (1993)