כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.

האתר שוכן בירושלים, למרגלות הכנסייה הסקוטית, כנסיית אנדראס הקדוש, בצמוד למרכז מורשת בגין. את השם לאתר בחר הארכאולוג גבריאל ברקאי מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שצרף את המושגים המקראיים "כתף היבוסי" עם "גיא בן הינום". כתף הינום מהווה חלק מהנקרופוליס – "עיר המתים" של ירושלים, תופעה ידועה בערים עתיקות: העיר מוקפת מכל עבריה ב"טבעת" קברים. שמו ניתן לו עקב היותו צמוד לגיא בן הינום ממערב. באזור כולו נתגלו לא מעט מערכות קבורה המתוארכות לימי מלכי יהודה, לצד שרידי כנסייה ביזנטית, קברי פיר חצובים מהתקופה הרומית, ושדה של קברי שרפה (קרמאציה) של חיילי הלגיון הרומי העשירי, כאשר הקומפלקס בכתף הינום הוא הגדול והעשיר מכולם בממצאים. האתר נחפר כמה פעמים החל מראשית המאה ה-20, אך החפירה הגדולה והמקיפה ביותר נערכה בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי ד"ר גבריאל ברקאי. מערות הקבורה שנתגלו דומות זו לזו בתבניתן. באתר נחשפה קבוצה של שבע מערות, חמש מערות של חדר קבורה יחיד, ושתי מערות מרובות חדרים: חדר גדול, חצוב כולו בסלע, וממנו ניתן לגשת לחדרים קטנים יותר, חצובים אף הם בסלע האם. בכל חדר ישנם דרגשים חצובים, עליהם הונחו המתים, ומתחתם בור גדול, אליו נאספו העצמות לאחר פרק זמן של כשנה. תקרתן של רוב המערות התמוטטה במהלך ההיסטוריה, ורוב הבורות נתגלו ריקים עקב שוד קברים. עם זאת נתגלו ממצאים מתקופות שונות לגמרי, כולל שרידים מן התקופה העות'מאנית, דבר המלמד על שימושים שונים שנעשו במערות לאורך השנים.