מכתבי לכיש הינם אוסף של 22 אוסטרקונים שהתגלו במהלך החפירות של ג'יימס סטארקי בשנת 1935 ובשנת 1938 ובחפירות יוחנן אהרוני בשנת 1966. אוסטרקונים נוספים התגלו בלכיש במהלך החפירות השונות שנערכו באתר, אולם אוסף זה מזוהה כקבוצה בעלת מכנה משותף: מסמכים שנשלחו ליאוש, מפקד הבסיס הצבאי בלכיש מתישהו בין שלהי המאה ה-7-ראשית המאה ה-6 לפנה"ס. חלק ניכר מהמסמכים הינם אגרות שנשלחו על ידי הושעיהו, מפקד בסיס צבאי קטן יותר ששכן בין לכיש לעזקה. שאר המסמכים הינם רשימות של שמות, כנראה של חיילים ששירתו בלכיש או בבסיסים אחרים באזור.

בין המכתבים בולטים במיוחד מס' 3 ומס' 4: מכתב מס' 3 כולל את הניסוח "וספר טֹביהוּ עבד המלך הבא אל שלם בן ידע מאת הנבִא לאמר: "הִשמֵר"! שלָחֹה עב[ד]ך אל אדנִי" שאולי מרמז לאירוע שמתואר בירמיהו כ"ו, כ'-כ"ד, בו יהויקים מלך יהודה שלח את אנשיו ללכוד את הנביא אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים ולאחר מכן הוציאו אותו להורג. מכתב מס' 4 כולל את הניסוח "וידע כי אל מַשֻאֹת לָכִש נַחְנוּ שֹמרִים כּכֹל האֹתֹת אשר נתן אדֹנִי כּי לֹא נִראֶה את עֲזֵקָה". יש חוקרים אשר סברו שמכתב זה מהווה הודעת חירום לחיל היושב בלכיש המודיעה על כך ששולחי המכתב לא יכולים לראות את המשואות של עזקה, העיר הקרובה- משמע היא נכבשה על ידי נבוכדנצר מלך בבל. חוקרים אחרים סברו שמדובר במכתב שגרתי המודיע על כך שיושבי הבסיס הקטן יותר מסתמכים על המשואות של לכיש משום שעזקה נמוכה יותר ולא ניתן לראות את המשואות שלה.

מקורות:

נ"ה טורטשינר, תעודות לכיש: מכתבים מימי ירמיהו הנביא, ירושלים ה'ת"ש.

.D. M. Pike, ‘Israelite Inscriptions from the Time of Jeremiah and Lehi’, BYU Faculty Publications 3697