תל שילה (בערבית: ח'רבת סיילון) הוא אתר ארכיאולוגי מתקופות הברונזה והברזל המזוהה עם העיר שילה, המוזכרת במקרא כמקום בו שכן המשכן בתקופת השופטים (למשל: יהושע י"ח, א'; שמואל א' א', ט'). התל משתרע על פני שטח של כ-30 דונם. מקומה של שילה המקראית זוהה כבר במאה ה-14 לסה"נ על ידי הנוסע וחוקר הארץ רבי אשתורי הפרחי. זיהוי זה התקבל על ידי חוקרים מודרניים בגלל השתמרות השם והתאמת המיקום. שילה מתייחדת בין האתרים המקראיים בכך שהשתמר תיאור של מיקומה בתנ"ך (שופטים כ"א, י"ט). חוקרים רבים ניסו לאתר את מקום המשכן ברחבי התל, אך טרם התקבלה הסכמה בנושא.
תולדות המחקר
משלחות רבות חפרו בשילה לאורך השנים:
- בשנת 1922 נערכו מספר חפירות בדיקה מצומצמות על ידי קבוצה של חוקרים דנים ובראשם הארכיאולוג אאגה שמידט.
- בשנים 1927-1926, 1929 ו-1932 נערכו חפירות על ידי משלחת של המוזיאון הלאומי בקופנהגן, בראשות הארכיאולוג הדני הנס קייר ובהנחייתו של הארכיאולוג האמריקאי וויליאם אולברייט. קייר נפטר לפני שהספיק לפרסם את הדו"ח המלא.
- בשנת 1963 ערכו הארכיאולוגים הדנים סוונד הולמס־נילסן ומרי־לואיז בוהל חפירת בדיקה מצומצמת כהכנה לפרסום הדו"ח של המשלחת של קייר, אך מידע רב מאותה עונה אבד בדרך לקופנהגן. הדו"ח הראשון של שתי המשלחות פורסם בשנת 1969.
- בשנים 1984-1981 חפרה משלחת מטעם אוניברסיטת בר־אילן בראשותו של ישראל פינקלשטיין. במקביל ערך זאב ייבין חפירות בשטח הצפוני של התל במטרה לאתר את מקום המשכן.
- בשנים 2018-2010 נערכו חפירות מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה.
- משנת 2017 הארכיאולוגי האמריקאי סקוט סטריפלינג עורך חפירות באתר.
האתר בתקופות הברונזה
העדות הראשונה ליישוב בשילה היא מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (1650-1750 לפנה"ס), אז יושב האתר בצורה מצומצמת מאוד. בתקופת הברונזה התיכונה 3 (1550-1600/1650 לפנה"ס) נבנתה חומה מסביב ליישוב, אך היא כנראה לא נועדה לשמש כביצור. צמוד לחומה נבנו מספר מחסנים שהכילו כלים שונים ובפרט קנקני אגירה רבים. במחסנים התגלו חפצים המעידים כי בשילה היה אתר פולחני כבר באותה תקופה. הממצאים כוללים כנים פולחניים, קערות ווטיביות וכלי בצורת שור. ממצאים נוספים כוללים כלי אבן וכלי עצם. בתקופת הברונזה המאוחרת (1200-1550 לפנה"ס) האתר כנראה הפסיק לשמש בתור מקום יישוב ובמקום התקיים רק מרכז פולחני, המתבטא במספר פביסות (בורות גניזה פולחניים). ממצאים נוספים מתקופה זו כוללים סירי בישול וחרפושית. האתר ננטש בתקופת הברונזה המאוחרת 2א' (1300-1400 לפנה"ס).
האתר בתקופת הברזל
האתר יושב מחדש בתקופת הברזל 1 לפרק זמן קצר (שלהי המאה ה-12-המחצית הראשונה של המאה ה-11 לפנה"ס) על ידי ישראלים, המתבטא, בין השאר, בהימצאותם של מספר בתי ארבעה מרחבים. באותה תקופה היה קיים באתר מרכז פולחני שמקובל לזהותו עם המשכן, אך מקומו, כאמור, אינו מוסכם. התכנון העירוני של האתר באותה תקופה מלמד שהוא לא היה סתם כפר עם מרכז פולחני, אלא כלל השטח המיושב נחשב חלק ממתחם פולחני רחב ששירת את תושבי הסביבה (אם לא אף אנשים שבאו מרחוק). ממצאים מתקופה זו כוללים: מגלי צור, חותם עם דמות של יעל וידית כלי עם טביעה בצורת אריה. בשלהי תקופת הברזל 1 האתר חרב בשריפה אדירה. האתר יושב מחדש בצורה מצומצמת בשלהי תקופת הברזל 2 (המאות ה-7-8 לפנה"ס) והלך ונעזב בהדרגה, בין השאר בגלל הכיבוש האשורי. לתקופת הברזל יש לשייך רימון מחרס שנמצא באתר.
האתר בתקופות מאוחרות
חרסים מועטים מהתקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית נמצאו באתר, וכן מעט מטבעות תלמיים וסלווקיים, ועל כן כנראה שהאתר לא יושב בתקופה זו. האתר כנראה יושב מחדש רק בתקופה הרומאית.
מקום המשכן
כאמור, מקום המשכן (המרכז הפולחני בתקופת הברזל 1) בתל שילה אינו מוסכם. הועלו הצעות שונות לאורך השנים: (1) מסורת מימי הביניים שהתקבלה על ידי חלק מהחוקרים, כגון חיים גבריהו, היא שהמשכן היה ממוקם באתר סמוך, ג'מיע אל-יתים בפאתי היישוב המודרני שילה. אמנם, החפירות באתר הראו שהשרידים אינם קדומים למאות ה-8-7 לסה"נ. (2) המשלחת הדנית הציעה שמקום המשכן היה במקום הכנסייה הביזנטית שבתל, אך גם שם טרם התגלו שרידים קדומים. (3) צ'ארלס וילסון ואחריו חוקרים נוספים הציע לזהות את מקום המשכן במשטח הצפוני של התל. (4) ישראל פינקלשטיין סבר שמקום המשכן היה במרכז התל, שם זיהה פביסות מתקופת הברונזה המאוחרת. לדעתו המרכז הברזלי החליף את המרכז הברונזאי. (5) יוסף גרפינקל ומספר חוקרים אחרים הציעו לזהות את המרכז ליד שער העיר.
מקורות
ר' לויתן-בן אריה, 'חפירות חדשות במשטח הצפוני בתל שילה', בתוך: א' מירון ואחרים (עורכים), ספר שילה, בית אל תשע"ו, עמ' 223-208.
I. Finkelstein and others, Shiloh: The Archaeology of a Biblical Site, Tel Aviv 1993.
K. W. Larsen, ‘The Seleucid and Hasmonean Coins of Shiloh:What They Do and Do Not Tell Us about the Occupation of Second Century BCE Shiloh’, Stone-Campbell Journal Conference, April 5-6, 2019.
T. Lopez and others, ‘A Ceramic Pomegranate from Shiloh’, Judea and Samaria Research Studies 28 (2019), pp. *37-*56.