מקום

תל בית מירסים הוא אתר ארכיאולוגי מתקופת הברונזה והברזל, השוכן במפגש בין הגבעות לשפלה. הוא נמצא כ-25 ק"מ צפונית-צפון-מזרחית לבאר שבע ו-20 ק"מ דרומית-מערבית לחברון. האתר ניצב בגובה של 497 מטר מעל פני הים ומשתרע על שטח של כ-7.5 דונם, מה שהופך אותו לגדול ביותר בסביבתו.

זיהוי

האתר נבדק לראשונה על ידי W. F. Albright בשנת 1924, שהציע לזהותו עם העיר המקראית דביר (קרית-ספר). זיהוי זה קיבל חיזוק בחפירותיו של אולברייט בין השנים 1926 ל-1932. עם זאת, זיהוי זה הוטל בספק בשנים מאוחרות יותר, כאשר כמה חוקרים הציעו מיקומים חלופיים.

הקשר היסטורי

חשיבותו ההיסטורית של האתר קשורה לעיסוקו בתקופת הברונזה והברזל. הוא מספק תובנות על הדינמיקה התרבותית והפוליטית של האזור, במיוחד ביחס לשושלות היקסוס, ההשפעות המצריות והנרטיבים התנ"כיים הנוגעים לכיבושים וההרס שהתרחשו באזור.

בתנ"ך

בית מירסים נחשב בעיני חלק מהחוקרים לדביר, עיר המוזכרת בתנ"ך בהקשר לכיבוש כנען של ישראל. הממצאים באתר תרמו לדיונים על הדיוק ההיסטורי של דיווחים מקראיים, במיוחד הרס ערי יהודה על ידי הבבלים.

חפירות

החפירות בתל בית מירסים נערכו בעיקר על ידי W. F. Albright בשנות ה-20 וה-30. חפירות אלו חשפו רצף של שכבות ישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד תקופת הברזל. השיטות בהן נעשה שימוש היו מתקדמות לזמנן, והתמקדו בכלי חרס וריבוד, אם כי לא השתמשו בטכניקות הריבוד המודרניות יותר שפותחו מאוחר יותר.

ממצאים

ממצאים מרכזיים מתל בית מירסים כוללים:

תקופת הברונזה הקדומה: כלי חרס דמויי חרס שיובאו למצרים במהלך השושלת השישית.

תקופת הברונזה התיכונה: שלבים עשירים של ביצור העיר ובית פטריציאני המעידים על תקופה משגשגת.

תקופת הברונזה המאוחרת: עדות לעיסוק בסחורות מיובאות ותקופת נטישה.

תקופת הברזל: חפצים המאשרים את התיאור המקראי על חורבן בבל, כולל חותם המיוחס למשרתו של יהויכין.

בית קברות: קברי פיר מתקופות שונות, כולל מתקופת הברזל 2, עם שפע של חפצים שנכנסו לשוק העתיקות.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)