מבוא וזיהוי:

תל אל-חסי ממוקמת 26 ק"מ צפונית-מזרחית לעזה ו-7 ק"מ דרומית לקרית גת. האתר כולל עיר תחתונה של 25 דונם עם אקרופוליס של 4 דונם בפינתו הצפון מזרחית. זהותו העתיקה של תל חסי נותרה לא ודאית. הוא זוהה בתחילה עם לכיש, אך גילויים מאוחרים יותר ערערו זאת.

הצעה נוספת הייתה שניתן לזהות את תל חסי עם עגלון, עיר מדינה כנענית. עם זאת, זה עדיין לא חד משמעי.

החפירות באתר:

לתל אל-חסי יש חשיבות בארכיאולוגיה של המזרח הקרוב כאתר הראשון שנחפר בשיטות ארכיאולוגיות מדעיות. W. M. F. Petrie ערך את החפירה הראשונה בשנת 1890, והניח את הבסיס לשיטות ארכיאולוגיות מודרניות. אחרי עבודתו של פיטרי הגיע F. J. Bliss מ-1891 עד 1893 לאחר פער ארוך, המשלחת הארכיאולוגית המשותפת חידשה את העבודה בתל חסי בין השנים 1970 ל-1983.

ממצאים ארכיאולוגיים:

תקופת הברונזה הקדומה: התושבים התיישבו תחילה על דיונת החול של האקרופוליס. זוהו שבעה שלבים של תקופת הברונזה הקדומה, הקשורים לחרס מתקופת הברונזה הקדומה I ו-II. בשלהי תקופת הברונזה הקדומה II/III, האתר התרחב ל-25 דונם המלאים.

תקופת הברזל I: התגלה קיר מלבני בוץ ברוחב של כ-1.5 מ'. החרסים המעטים שנמצאו מתוארכים למאה האחת עשרה לפני הספירה.

תקופת הברזל II: פרויקט בנייה משמעותי התרחש במהלך המאה התשיעית לפני הספירה. זה כלל מערכת קירות כפולים סביב האקרופוליס ובמה על פסגתו. המבנה הראשון ברצף זה מתוארך למאה התשיעית לפני הספירה, עם מבנים שלאחר מכן מהמאות השמינית עד השישית לפנה"ס. מיקומו האסטרטגי של האתר מצביע על כך שהוא שימש כמאחז הגנה ללכיש ודרום מערב יהודה.

התקופה הפרסית: האתר עבר שינויים משמעותיים במהלך התקופה הפרסית. מצודה נבנתה בתחילת המאה החמישית לפני הספירה, ככל הנראה שימשה כמחסן תבואה ממשלתי. בשלבים הבאים נבנו בורות מרופדי לבנים, שימשו אולי כממגורות תבואה.

התקופה ההלניסטית: זוהו שלושה שלבים של כיבוש הלניסטי. בניית אבן הפכה לנפוצה יותר בתקופה זו, כאשר קירות אבן, יסודות ונקזים היו נפוצים.

מקורות

Stern, E-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993) page 630-634