תל מור הוא תל קטן היושב על גדתו הצפונית של נחל לכיש במרחק של קילומטר אחד מהים התיכון, ממזרח לנמל אשדוד. שטח התל בבסיסו כשישה דונם ובראשו כדונם. התל יושב על גבעת כורכר קטנה בין הדיונות של מישור החוף הדרומי וגובהו 17 מטרים מעל בסיסו ו-25 מטרים מעל פני הים. תל מור ככל הנראה שימש כמעגן בתקופות הברונזה והברזל, אולי בשירות העיר אשדוד – הגדולה בערי האזור של תל מור ועיר המרוחקת מן הים כשישה קילומטרים. עדויות היסטוריות מראות כי נחל לכיש היה עמוק יותר בעבר מאשר בימינו ואפשר מעבר של סירות וספינות קטנות, זהו אלמנט משמעותי באזור של חוף חסר מפרצים המקשה על ספינות לעגון בביטחון. תל מור נחפר בשנים 1959-1960 על ידי צוות בניהולו של משה דותן.

שם התל וזיהוי עם מקומות קדומים

תל מור הוא עברות של אחד משמותיו של התל בערבית – תל אל-מורה. השם הקדום של המקום אינו ברור אך הוצע לזהותו עם מקום בשם מחז הנזכר במכתבי אל-עמארנה (אמצע המאה ה-14 לפנה"ס) וברשימת מקומות מימי רעמסס השני (1279-1213 לפנה"ס), שם מחז נזכרת כמקום הנמצא בין שרוחן ושוכה אשר מתאים למקומו של תל מור.

תקופת הברונזה

ראשיתו של הישוב בתל מור הוא לקראת סוף תקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של המאה ה-16 לפנה"ס), מתקופה זאת נחשפו בתל מעט ממצאים וקשה להעיד על אופי האתר בשלב זה. תקופת הברונזה המאוחרת בתל מור (1550-1150 לפנה"ס לערך) ברורה הרבה יותר. מהשלב הקדום שלה (1550-1450 לפנה"ס) התגלה אזור פולחני קטן שזוהה על ידי משה דותן כבמה. מהמאה ה-14 לפנה"ס, עדיין בתקופת הברונזה המאוחרת, נחשפו מבנים וקברים עם תרבות חומרית בעלת אופי מקומי מובהק וסימנים לחורבן של הישוב בתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. יתכן שהישוב הוחרב על ידי סתי הראשון במסע המלחמה שלו לכנען ב-1290 או 1294 לפנה"ס. על גבי החורבות, עדיין בתקופת הברונזה המאוחרת, הוקם ישוב חדש בעל אופי מצרי. על ראש התל נבנה מבנה גדול בסגנון אדריכלי מצרי וברחבי התל נמצאו קנקני בירה וקערות בסגנון מצרי ששימשו את האנשים ששלטו באתר. תל מור בתקופה זאת ככל הנראה שימשה כבסיס מצרי קטן בכנען. מבנה זה נחרב לקראת סופה של תקופת הברונזה, אולי כתוצאה של מרידות כנעניות. לאחר מכן נבנה על גבי המבנה הקודם מבנה גדול חדש, גם הוא בעל אופי מצרי, שנחרב גם הוא בתום תקופת הברונזה או בראשית תקופת הברזל בסוף המאה ה-13 או תחילת המאה ה-12 לפנה"ס. חורבנו של המבנה המצרי האחרון היה גם סיומו של השלטון המצרי בתל מור כחלק מסיומו של השלטון המצרי בכנען.

תקופת הברזל

בתקופת הברזל, לאחר תום השלטו המצרי, אופיו של הישוב בתל מור השתנה. במקום מבנה גדול ששימש כבסיס צבאי האתר הפך לישוב קטן וכמעט ללא מבנים. ישוב זה נחרב במאה העשירית לפנה"ס ועל גביו נמצאו שרידים מעטים משלבים מאוחרים יותר בתקופת הברזל. יתכן ששקיעתו של הישוב בתל מור בתקופת הברזל קשורה בעלייתה באותה התקופה של אשדוד-ים שהפכה לנמל של העיר אשדוד במקום תל מור.

התקופה ההלניסטית

תל מור היה נטוש במשך מאות שנים עד התקופה ההלניסטית. בתקופה זאת, במאה ה-2 לפנה"ס, הוקם בחלקו התחתון של התל מתחם להפקת ארגמן. המתחם כלל מתקנים ששימשו לתהליך הפקת הצבע ובבאר סמוכה התגלו אלפי קונכיות של ארגמונים. משה דותן הציע כי מתחם הפקת הארגמן הוחרב ונשדד על ידי יהודה המכבי לפי המסופר בספר החשמונאים כי יהודה רדף אחרי צבא סלאוקי עד אשדוד וחזר עם שלל שכלל ארגמן.

תקופות מאוחרות

תל מור לא יושב שוב אך בתקופה הרומית נחפרה בו באר ובתקופה העותמאנית היה בו בית קברות. במלחמת העולם הראשונה התבצרו כוחות עותמאנים בתל מור ב-1917 אך הובסו על ידי חיילים אוסטרלים בשירות בריטניה. הבריטים השתמשו לאחר מכן בנחל לכיש כמעגן להנחתת אספקה מהים.

מקורות

משה דותן. תש"ך. "החפירות בתל-מור בעונת 1959" ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תש"ך כד:ב\ג, 120-132.

תל מור באתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל. מפת אשדוד (84), אתר 18. פורסם ב-2011.

Tristan J. Barako and Donald T. Ariel. 2007. Tel Mor: The Moshe Dothan Excavations 1959-1960. Jerusalem.