מיקום

תל עירא, המכונה גם ח’רבת ע’רה, שוכנת בעמק באר שבע, במדבר הנגב. ממוקם על גבעת קירטון בגובה 514 מטר מעל פני הים, בקצה הדרומי של שלוחה של הר חברון. האתר משתרע על פני מעט יותר מ-6 דונם, מקיף את כל הגבעה, שהיא תלולה ומבודדת.

זיהוי

הזיהוי המקראי של תל עירא אינו ודאי. ההצעות כוללות:

כבצל, כדברי י' אהרוני, בשל מיקומה בנגב (יהושע ט"ו, כא).

רמת הנגב, שהוצעה על ידי א' למאיר, נ' נעמן וא' פ' רייני, בהתחשב בגובהו הרב (יהושע יט, ח).

אל תולד, בהצעת ב' מזר (יהושע ט"ו, 30). עם זאת, בחפירות לא נחשף ישוב מהמאה ה-10 לפני הספירה, שהיא משמעותית לחלק מהזיהויים הללו.

היסטוריה

בחפירות נמצאו תשע שכבות יישוב מ2700 לפהס"נ ועד לתקופה הערבית הקדומה (המאה השמינית לסה"נ). השרידים, המרשימים ובולטים בהיקפם, התגלו מתקופת הברזל והתקופה הביזנטית.

במקרא

ההקשר התנ"כי של תל עירא הוא בעיקר ספקולטיבי בשל חוסר הוודאות בזיהויה עם כל עיר מקראית ספציפית. ההצעות של קבצל, רמת הנגב או אלתולד מבוססות על שיקולים גיאוגרפיים והיסטוריים, אך חסרות ראיות ארכיאולוגיות מובהקות.

חפירות

האתר נסקר בתחילת שנות החמישים על ידי ד' אלון, במקום נערכו אף שנים של חפירות בשנים 1979-1987, כאשר הראשונה שבהן (1979) נערכה במסגרת סקרי חירום וחפירות הצלה בנגב ב מטעם המחלקה לעתיקות ומוזיאונים ובוצעה על ידי משלחת מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בראשות מ' כוכבי ועל ידי משלחת של המכון לתנ"ך ועתיקות נלסון גליק בניהולו של א. בירן ו. ר' כהן. שאר העונות נערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בניהולם של י' בית-אריה וי' פינקלשטיין.

ממצאים

תקופת הברזל

בשכבה מתקופת הברזל (שכבה ז': מסוף המאה ה-8 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-7 לפנה"ס) התגלו שרידי עיר בצורה שהשתרעה על כל שטחה. בחלק המזרחי נחשפו השער ומבני ציבור, ובשאר השטחים נחשפו בתים פרטיים. החומה השתמרה בחלק מהמקומות עד לגובה של למעלה מ-2 מ'. השער בחומה המזרחית של העיר כולל שישה תאים וממנו נחשפו שני מגדלים. שרידים אלו של החומה והשער מעידים על חשיבותה, וניתן לשער שהעיר שימשה מרכז מנהלי של ממלכת יהודה ועיר מבצר מרכזית בגבולה הדרומי. אין ספק שאחת הסיבות לכך היא מיקומו האסטרטגי של האתר, המשקיף על בקעת באר שבע וכבישיה וממנו ניתן להגן על הגבול הדרומי של הממלכה.

התקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית (שכבה II) היה ישוב גדול וצפוף בתל. החומה הישראלית המשיכה לבצר את העיר, והיא שוקמה והוגבהה לכל אורכה.

במזרח התל נחשף מנזר גדול בשטח של 800 מ"ר. במרכז המנזר חצר גדולה, מרוצפת בלוחות אבן גיר, ובתוכה בור מטויח. המנזר מחולק לשלושה אגפים, באגף המרכזי כנסייה מרוצפת פסיפסים מעוטרים בדוגמאות גיאומטריות וצמחיות עם דמויות שונות.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 2-Israel Exploration Society (1993)

המכון לארכיאולוגיה ומקרא ע"ש נלסון גליק