תל קדש (תל קדס), שוכן בגליל העליון, מערבית לאגם החולה, סמוך לגבול ישראל לבנון. התל ממוקם כ-3 ק"מ ממצודת כ"ח. האתר משתרע על שטח של כ-100 דונם ולמרגלותיו נובע מעיין בשם עין קדש. ההתיישבות בתל החלה במאות ה-13-14 לפנה"ס ונמשכה גם בתקופת המלוכה הישראלית. מהתקופה הפרסית נמצא מבנה מונומנטלי שמאוחר יותר הוסב לארכיון ונמצאו בו אלפי חותמות ומטמון נדיר של צלמיות חרס. ממזרח לתל נמצא מקדש רומי גדול ומפואר שהוקם עבור האל "בעל שמין".
אזכורים היסטוריים ומקראים
שם המקום "קדש" מוזכר בכתבים מצריים מהמאה ה-19 לפנה"ס וברשימת הערים שכבש פרעה סטי במאה ה-13 לפנה"ס. קדש מופיעה אף ברשימת הערים שכבש המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי. חלקם של אזכורים אלו, ככל הנראה, מתייחס ליישובים אחרים בעלי שם זהה. לדוגמה, העיר החורית "קדש" השוכנת במערב סוריה. קדש מוזכרת גם בכתביו של זנון מהמאה השלישית לפנה"ס, ייתכן כתוצאה מסיורו בכנען בשנת 259 לפנה"ס.
מאוחר יותר מוזכרת קדש בספרי החשמונאים, בתיאור הקרב של יונתן החשמונאי מול דמטריוס השני. יוספוס פלביוס כתב כי טיטוס קבע בקדש מחנה במהלך המרד הראשון של היהודים כנגד הרומאים. כמו כן מזכיר יוספוס את קשריה של העיר קדש עם העיר צור. במקרא מצוינת קדש כמה פעמים. בספר יהושע קדש הינה עיר כנענית אשר נכבשה (יהושע י"ב, כ"ב). בהמשך הספר מוזכרת קדש כעיר מקלט לרוצחים (יהושע כ', ז'). קדש הופכת לעיר לויים וניתנת לבני גרשום (יהושע כ"א, ל"ב, דברי הימים א' ו' ס"א).
תולדות החפירות
בשנת 1953 ביצע פרופ' יוחנן אהרוני חפירת בדיקה בתל. ב-1968 חפרו באתר פרופ' יצחק בית אריה ופרופ' אפרים שטרן מטעם אוניברסיטת תל אביב. החוקרים זיהו שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית וההלניסטית ומקדש רומי בולט.
משנת 1997 עד שנת 2010 התנהלו חפירות באתר על ידי אוניברסיטת מישיגן בראשות שרון הרברט ואנדריאה ברלין בדגש על חפירת מבנה מרכזי מהתקופה הפרסית והמשך השימוש בו בתקופה ההלניסטית.
תקופת הברונזה והברזל
בחפירתם הקצרה זיהו בית אריה ושטרן כי קרמיקה מהמאות 13-14 לפנה"ס מעידה על תחילת הנוכחות בתל. מהמאה ה-12 לספירה נמצאו מבנים וממגורות, בסוף תקופה זו נמצאה שכבת חורבן.
עיקר שכבת ההתיישבות מתקופת המלוכה הישראלית בתל נמצא בחלקו הגבוה. משכבה זו נמצאה קרמיקה אופיינית להתיישבות ישראלית כגון, ידיות קנקנים עם סמל הקדר המזכיר את האות ז' בעברית עתיקה.
התקופה הפרסית-הלניסטית
עיקר החפירות בתל התמקדו בתקופה הפרסית וההלניסטית. מהתקופה הפרסית מצאו ברלין והרברט מבנה מונומנטלי שבנייתו מתוארכת ל-500 לפנה"ס, תקופה בה המלך הפרסי כורש הכריז על חופש דתי ברחבי האימפריה שכבש, והתיר ליהודים אשר גלו בבבל לחזור לכנען. נמצאו בולות רבות (סוג של חותמת), וקמעות. החוקרים משערים כי המבנה השתייך לפקידים גבוהים מצור הפניקית שפעלו תחת שלטון האימפריה הפרסית. עובדה אשר עשויה לתרום להבנת הקשר עם הפניקים בתקופה זו.
המבנה ננטש לתקופה קצרה בשלהי המאה הרביעית לפנה"ס, ונכבש על ידי התלמים. מתקופה זו ועד לקרב דמטריוס נגד יונתן החשמונאי בשנת 143 לפנה"ס, היה המבנה מאוכלס תדיר. על פי הרברט וברלין בתקופה ההלניסטית שימש המבנה לגובי מס.
באמצע המאה השנייה לפנה"ס הוסבה הפינה הצפון-מערבית של הבניין לארכיון בו נמצאו יותר מ-2,000 בולות המלמדות על קשרי מסחר ענפים בעיקר עם ערי פיניקיה. כמו כן נמצא במבנה מטבע זהב נדיר, הגדול ביותר שנמצא בישראל מימי תלמי החמישי (190 לפנה"ס) אשר שוויו מינה אחת (100 דרכמות). בחלק אחר של המבנה נחשף מטמון נדיר של צלמיות חרס, ערכת כלי כתיבה ממתכת, כלי משחק מזכוכית וסיכת ראש מעצם. ההתיישבות הסלווקית בתל הגיעה לסופה בתחילת המאה השנייה לפני הספירה.
התקופה הרומית
ממזרח לתל נמצא אחד המקדשים הרומים הגדולים והמפוארים בארץ, והדרומי בשרשרת המקדשים הרומים באזור. בשנת 1980 חפרו במקדש אשר עובדיה, יצחק רול ומשה פישר מטעם אוניברסיטת תל אביב והגיעו למסקנה כי מקדש זה הוקם בתחילת המאה השנייה לספירה עבור האל הסורי-פיניקי "בעל שמין" (שלעיתים התקשר עם אפולו). החפירות העלו קיום של טמנוס (מרחב מקודש) ובו עיטורים קורינתיים במצב שימור מצוין. הכתובות ביוונית שנמצאו במקדש מתארכות את השימוש בו למאות השנייה והשלישית לספירה. החוקרים מייחסים את הרס המקדש לרעידת האדמה ב-363 לספירה.
מתקופות מאוחרות נמצאו קברים מהתקופות האסלאמיות המוקדמות (מהמאה תשיעית לספירה) על פי השערת החוקרים, וסימנים של התיישבות מימי הביניים. בקרבת האתר תעלות קשר מימי מלחמת העצמאות. בשנים האחרונות האתר ספג מעשי ונדליזם והשחתה עקב הכרתו כאתר דתי המזוהה במסורת עם קברה של דבורה הנביאה.
מקורות
יזרסקי, א, הרברט ש. ברלין' א. 2013. מרכז מינהלי חדש מהתקופות הפרסית וההלניסטית בתל קדש שבגליל העליון. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. גיליון 146. עמ' 72-80.,
Berlin, A. & Herbert, S. 2012. The story of a site and a project: Excavating Tel Kedesh. ARCHAEOLOGY • May/June 2012.
Ephraim Stern & Itzhaq Beit Arieh. 1979. Excavations at Tel Kedesh (Tell Abu Qudeis). Tel Aviv, Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. Vol 6, 1-25.
Lisa Ayla Cakmak, 2009. Mixed Signals: Androgyny, Identity, and Iconography on the Graeco-Phoenician Sealings from Tel Kedesh, Israel. A dissertation submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of Doctor of Philosophy (Classical Art and Archaeology) in the University of Michigan.