חורבת עוזה

מיקום

חורבת עוזה (ח'רבת ע'זה) שוכנת בקצה המזרחי של בקעת ערד, מדרום-מזרח לתל ערד, על שפת נחל קינה. האתר כולל מצודה מתקופת הברזל ויישוב קטן במדרון, והוא שלט על הדרך הקדומה מן הבקעה אל ים המלח, הערבה ואדום.

חורבת עוזה
ליאור גולגר • Lior Golgher, CC BY 2.5, via Wikimedia Commons

זיהוי

בתחילה נחשב האתר למבצר רומי. רבים מזהים אותו עם קינה המקראית (יהושע ט"ו, 22), בשל קרבתו לנחל קינה, ויש המציעים את רמת נגב (יהושע י"ט, 8). אחרים מזהים את קינה בחורבת טוב.

היסטוריה

במאה ה-7 לפנה"ס נבנתה במקום מצודה יהודאית גדולה, אחת משרשרת המצודות שהגנו על הגבול הדרומי-מזרחי של יהודה. המצודה נחרבה באלימות בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ולפי האוסטרקון האדומי שנמצא בה נראה שנפלה לידי האדומים בערך בזמן חורבן בית ראשון. המצודה יושבה מחדש בסוף המאה ה-3 ועד סוף המאה ה-2 לפנה"ס, כחלק מביצורי דרום אדומיאה, ובתקופה הרומית הייתה חלק מקו הביצורים (הלימס).

הקשר מקראי

קינה נמנית בין "הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה" (יהושע ט"ו, 21–22). האוסטרקון האדומי מאיר את תיאורי המקרא על חדירת אדום לנגב יהודה בזמן החורבן ועל היחס העוין לאדום בנבואות (עובדיה; תהלים קל"ז, 7).

תולדות המחקר

האתר נסקר בתחילת המאה ה-20. בשנים 1982–1986 וב-1988 חפרה במקום משלחת משותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ביילור, בראשות יצחק בית-אריה וברוס קרסון.

ממצאים עיקריים

המצודה. מצודה בגודל 51×42 מ' מן המאה ה-7 לפנה"ס, מוקפת חומה עם עשרה מגדלים בולטים ושער. בתוכה חדרים, רחובות ובמה. ביישוב שבמדרון נבנו מבנים על טרסות.

האוסטרקון האדומי. מכתב בשפה האדומית, בכתב ארמי בדיו, מתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, שפוענח בעזרת יוסף נוה. זהו אחד הטקסטים האדומיים השלמים היחידים. הוא נפתח בברכה בשם האל האדומי קוס:

אֹמֶר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבלבל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה […
וְהֵרִם שָׁאֻל עַל מִזְ[בַּח קוֹס
… פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

מאת שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992. עמ' 214, סריקה, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=763379
מאת שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992. עמ' 214, סריקה, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=763379

אוסטרקונים עבריים. 29 אוסטרקונים, ובהם רשימות ומכתבים, וכן קנקן עם כתובות.

שלבים מאוחרים. ממגורה גדולה מן התקופה ההלניסטית ושינויים מן התקופה הרומית.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)

Beit-Arieh, I. (2007). Ḥorvat 'Uza and Ḥorvat Radum: Two Fortresses in the Biblical Negev. Tel Aviv: Institute of Archaeology, Tel Aviv University.

Beit-Arieh, I., & Cresson, B. (1985). An Edomite Ostracon from Ḥorvat 'Uza. Tel Aviv 12: 96–101.

מצאתם טעות או מידע חסר בערך? כתבו לנו.

X
ארכיאולוג מקראי וירטואלי