מיקום
עזקה מזוהה עם תל זכריה, בשפלת יהודה, על גבעה תלולה מעל עמק האלה, לא רחוק מבית שמש ומחורבת קיאפה. שטח התל כ-45 דונם, וממנו נשקף נוף רחב על השפלה ועל מישור החוף.
זיהוי
הרב יהוסף שוורץ זיהה את המקום עם עזקה ב-1845, בספרו "תבואות הארץ", על סמך המיקום והשתמרות חלקית של השם בשם "עזאקריא". חלק מן החוקרים הציעו בעבר את שוכה, אך מאז שוויליאם אולברייט תמך בזיהוי ב-1924, הוא מקובל.
היסטוריה
האתר יושב מתקופת הברונזה הקדומה. בתקופת הברונזה התיכונה בוצר, ובתקופת הברונזה המאוחרת הייתה בו עיר כנענית, שנחרבה באלימות במאה ה-12 לפנה"ס, ובשכבת החורבן נמצאו שלדים של כמה מתושביה. בתקופת הברזל ב' הייתה עזקה עיר מבוצרת חשובה של ממלכת יהודה. היא נכבשה בידי סנחריב (701 לפנה"ס), ובסוף ימי הממלכה הייתה אחת הערים האחרונות שעמדו מול הבבלים. בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית יושב המקום בהיקף קטן.
הקשר מקראי
יהושע רדף את מלכי האמורי "עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה" (יהושע י', 10–11). הפלשתים חנו "בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה" לפני הקרב בין דוד לגלית (שמואל א' י"ז, 1). רחבעם ביצר את עזקה (דברי הימים ב' י"א, 9). ירמיהו מתאר את המצור הבבלי, כשרק "לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה" נותרו מערי המבצר ביהודה (ירמיהו ל"ד, 7), ואחד ממכתבי לכיש אומר: "כי את עזקה לא נראה".
תולדות המחקר
התל נחפר לראשונה בשנים 1898–1899 בידי פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF). מ-2012 חופרת בו "משלחת לאוטנשלגר לעזקה" של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג, בראשות עודד ליפשיץ, יובל גדות ומנפרד אומינג.
ממצאים עיקריים
החורבן הכנעני. שכבת חורבן מן המאה ה-12 לפנה"ס, ובה שלדים של תושבים שנלכדו בחורבות.

מצודת ממלכת יהודה. ביצורים ומבנים מתקופת הברזל ב', וידיות "למלך".
מחפירות בליס ומקאליסטר. מבצר מלבני בראש התל, שתוארך בעבר לימי רחבעם.
מקורות
ע' ליפשיץ ואחרים, 'חמש עונות חפירה בתל עזקה: ציפיות, ממצאים והפתעות', קדמוניות 156 (תשע"ח), עמ' 99-84.
ע' ליפשיץ ואחרים, 'תל עזקה – 2019', חדשות ארכיאולוגיות 133 (2021) [פורסם באתר 'חדשות ארכיאולוגיות'; ללא עימוד].
י' שוורץ, תבואות הארץ (והוא חלק ב' מספר דברי יוסף), ירושלים תר"ס.
.F. J. Bliss and R. A. S. Macalister, Excavations in Palestine During the Years 1898-1900, London 1902
O. Lipschits et al, ‘The Last Days of Canaanite Azekah’, Biblical Archaeology Review, 45 (2019), pp. 32-38; 70.
The Lautenschläger Azekah Expedition
מצאתם טעות או מידע חסר בערך? כתבו לנו.