מיקום
תל קדש (תל קדס) שוכן בגליל העליון, ממערב לעמק החולה, סמוך לגבול ישראל-לבנון וכ-3 ק"מ ממצודת כ"ח. שטחו כ-100 דונם, ולמרגלותיו נובע עין קדש.
זיהוי
הזיהוי ודאי: האתר הוא קדש נפתלי, והשם השתמר בשם הכפר קדס. ש"קדש" נזכרת גם בכתבים מצריים ובכתובות תגלת-פלאסר השלישי, אך חלק מן האזכורים מתייחסים כנראה למקומות אחרים בעלי שם זהה, כמו קדש שבסוריה.
היסטוריה
האתר יושב מתקופת הברונזה הקדומה, דרך תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת, ועד תקופת הברזל, אז הייתה עיר ישראלית. ב-732 לפנה"ס נכבשה בידי תגלת-פלאסר השלישי. בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית נבנה בה מבנה מנהלי גדול, שבו נמצא ארכיון של אלפי בולות. בסמוך לקדש לחם יונתן החשמונאי בצבא דמטריוס השני. ביוספוס נזכרת קדש כעיר צורית בגבול הגליל. בתקופה הרומית נבנה ממזרח לתל מקדש מפואר לבעל שמין.
הקשר מקראי
מלך קדש נמנה בין מלכי כנען שהוכו (יהושע י"ב, 22). קדש הייתה עיר מבצר בנחלת נפתלי (יהושע י"ט, 37), עיר מקלט (יהושע כ', 7) ועיר לויים לבני גרשון (יהושע כ"א, 32). ממנה יצא ברק בן אבינעם, ושם כינס את צבאו לפני הקרב בסיסרא (שופטים ד', 6–10). בימי פקח מלך ישראל כבש תגלת-פלאסר את קדש (מלכים ב' ט"ו, 29). ספר מקבים מתאר את קרב יונתן ליד קדש (מקבים א' י"א, 63–73).
תולדות המחקר
ב-1953 ערך יוחנן אהרוני חפירת בדיקה בתל. ב-1968 חפרו בו יצחק בית-אריה ואפרים שטרן מטעם אוניברסיטת תל אביב. בשנים 1997–2012 חפרו בתל שרון הרברט מאוניברסיטת מישיגן ואנדריאה ברלין מאוניברסיטת מינסוטה, את המקדש הרומי חקרו בשנות ה-80 משה פישר, אשר עובדיה וישראל רול.
ממצאים עיקריים
המבנה המנהלי. מבנה גדול מן התקופות הפרסית וההלניסטית, שבו נמצאו כ-2,000 בולות (טביעות חותם בטין) בסגנונות יווני, פיניקי ופרסי, עדות לארכיון מנהלי.
מטמון צלמיות. מטמון של צלמיות חרס מן התקופה הפרסית.
המקדש הרומי. מקדש מאבן גזית מן המאה ה-2 לסה"נ, המוקדש לבעל שמין, מן המקדשים הרומיים השמורים בארץ.
מקורות
יזרסקי, א, הרברט ש. ברלין' א. 2013. מרכז מינהלי חדש מהתקופות הפרסית וההלניסטית בתל קדש שבגליל העליון. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. גיליון 146. עמ' 72-80.,
Berlin, A. & Herbert, S. 2012. The story of a site and a project: Excavating Tel Kedesh. ARCHAEOLOGY • May/June 2012.
Ephraim Stern & Itzhaq Beit Arieh. 1979. Excavations at Tel Kedesh (Tell Abu Qudeis). Tel Aviv, Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University. Vol 6, 1-25.
Lisa Ayla Cakmak, 2009. Mixed Signals: Androgyny, Identity, and Iconography on the Graeco-Phoenician Sealings from Tel Kedesh, Israel. A dissertation submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of Doctor of Philosophy (Classical Art and Archaeology) in the University of Michigan.
ראו את תל קדש על המפהיותר מ־400 אתרים מתקופת המקרא, לפי תקופות ושכבותלפתיחת המפהמצאתם טעות או מידע חסר בערך? כתבו לנו.