תל ראש (בערבית: ח'רבת תל א-רוואיסה) נמצא בגליל העליון המערבי, כ-27 ק"מ צפון-מזרח לעכו. במרכז האתר תל בולט ששטחו 25 דונם. ממזרח לאתר משתרע רכס מירון שפסגתו מגיעה לגובה של כ-1000 מ' מעל פני הים. ממערב משתרעים שיפולי הגליל המערבי בהם תנאים לחקלאות אינטנסיבית. מקור המים של האתר הוא עין אלקוש, כ-500 מ' מהתל. סמוך לאתר עברה דרך הקדומה בין עכו לטבנין שבלבנון. תנאים אלו הובילו לשגשוג בתל ראש, אחד משני הישובים היחידים בגליל העליון אשר היו מיושבים ברציפות מתקופת הברונזה הקדומה ועד סוף תקופת הברזל (השני הוא תל קדש).
תולדות המחקר
תל ראש תועד במאה ה-19 על ידי חוקרים כמו ויקטור גרן וחוליית הסקר הבריטית. בראשית המאה ה-20 האתר "נשכח" עקב תנאי השטח הקשים. בין 1948 ל1953 הארכיאולוגית הישראלית רות עמירן "גילתה" אותו מחדש וביצעה מספר סקרים יחד עם יוחנן אהרוני, בהם התגלו כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה האסלאמית. בשנים 2017-2018 נערכו באתר חפירות בניהולה של ד"ר חיה כץ מטעם המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת ומטעם האוניברסיטה הפתוחה. החפירות שפכו אור על תולדות היישוב באתר.
הממצאים הארכיאולוגיים באתר
הממצאים הקדומים ביותר באתר מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה. התרבות החומרית מתקופה זו באתר מהדהדת מסורות סוריות. בהתאם למצב היישוב בגליל העליון, הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת הם מעטים יחסית לתקופות הקודמות. עם זאת, מציאתם של שתי קנקניות מקפריסין מעידה על מרכזיותו בתקופה זו. הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו מתחת למבנה מתקופת הברזל 1, ובו נמצא טאבון בסגנון "צורי". באתר התגלו חרסים האופייניים לחוף הלבנוני במאות ה-11-9 לפנה"ס. מבנה מתקופת הברזל 2ג התגלה ותוארך למאות ה-7-6 לפנה"ס. הממצאים כוללים כלי חרס האופייניים לאתרים פניקיים כמו תל כברי, תל כיסן ואכזיב, כמו גם כלים המיובאים מיוון.
פרט לממצאים אלו התגלו באתר חרסים המעידים על יישוב מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית ועד התקופה העות'מאנית.
זיהוי האתר
זיהוי אתרים באזור הגליל העליון הינו אתגר וזאת מאחר שהאזור מוזכר לעיתים נדירות במקורות הקדומים. האזכור המוקדם ביותר לשם האתר הוא מהתקופה הצלבנית – רואיס (Roeis), המופיע כמקום אשר היה שייך במאה ה-13 לספירה למצודת רגיס (Castellum Regis), בכפר מעיליא של ימינו, כ-7 ק"מ ממערב לתל ראש.
על פי רשימות הערים בספר יהושע, הציעו חוקרים שונים במאה השנים האחרונות לזהות את תל ראש עם שלושה אתרים מנחלת שבט אשר ונפתלי שנחלותיהן כוללות את הגליל העליון (יהושע יט, כד-לט):
"בית-ענת" שבנחלת שבט אשר מוזכרת פעמים רבות בכתובות מצריות מלכותיות מתקופת הברונזה המאוחרת (תחותמס ה-3, סתי ה-1 ורעמסס ה-2), מה שמצביע על כך שמדובר במקום מרכזי. המקום מוזכר גם בתיאור המסע של הפקיד התלמי זנון (259 לפנה"ס) וברשימות של אוסביוס מהמאה ה-4 לספירה, המזהה את בית ענת המקראית עם בתאנאה (Batanae). רות עמירן ואחרים הציעו לזהות אותה עם תל ראש. עם זאת, זיהוי זה נשלל בגלל שבתאנאה אמורה להימצא 15 מיילים מהבניאס (בקרבת תל דן) ולכן יש שזיהו את בית ענת בכפר הלבנוני צפד אל-בטיח'.
"בית-שמש" מנחלת שבט נפתלי זוהתה על ידי מספר חוקרים כמו יוחנן אהרוני עם תל ראש. הסיבה לכך היא הופעתה של בית-שמש יחד עם יראון המזוהה עם הכפר הלבנוני הנושא את אותו השם, כ-10 ק"מ ממזרח לתל ראש. זיהוי זה נשלל מאחר שכל המקומות המזוהים עם נחלת נפתלי מצויים ממזרח לרכס הר מירון ולקו פרשת המים, בעוד תל ראש נמצא ממערב לו ולכן יש לזהותו בנחלת שבט אשר.
"רחוב" מופיעה פעמיים בנחלת שבט אשר, מה שהוביל חלק מהחוקרים להסיק כי היו בו שני מקומות שונים עם השם "רחב", שהיה שם נפוץ למקומות במזרח הקדום. הוסק כי היתה רחוב דרומית באזור עמק עכו (המזוהה לעיתים עם תל בירה) ורחוב צפונית. מקום בשם "רחב" מופיע ברשימת הערים שהביס תחותמס ה-3. תל ראש זוהה על ידי חופרת האתר חיה כץ, בגלל שזהו האתר היחיד באזור שזוהו בו ממצאים הן מתקופת הברונזה המאוחרת והן מתקופת הברזל. עם זאת, זיהוי זה אינו ודאי.
מקורות
עמירן, ר. 1953. ח'רבת תל א-רויסה שבגליל העליון. ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, מוקדש לזכרו של זלמן ליף. עמ. 117-126
Katz, H. & Levin, Y. 2021. Tel Rosh: The Forgotten Rehob in the Upper Galilee. Palestine Exploration Quarterly 153. 24-41. https://doi.org/10.1080/00310328.2020.1751490