מיקום וזיהוי:
עין גב שוכנת במישור הצר בחוף המזרחי של הכנרת. האתר, שאורכו כ-250 מ' ורוחבו 120 מ', מתנשא רק כמה מטרים מעל המישור. ניכר כי תושביה בחרו לבנות את יישובם על החוף ולא על גבעה להגנה טבעית. האתר צמוד לכביש שעבר מבית שאן לאמות הירדן ולאחר מכן בעקבות החוף המזרחי של הכנרת עד לסביבת עין גב. משם הדרך עלתה ברמת הגולן להיפואים ולאפק (פיק) והמשיכה צפונה עד דמשק.
הזהוי עם אפק:
הביצורים החזקים ומבני הציבור במקום מרמזים על זיהוי עם אפק, שהיה מוצב סורי (ארמי) מתקדם במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה. זיהוי זה, שהוצע במקור על ידי M. Dothan, נתמך על ידי תוצאות הסקר ב-Afiq/Fiq. בעוד השם נשמר באפיק/פיק, לא נמצאו שם חרסים מתקופת הברזל. בחפירות בתל שורג, קרוב יותר לאפיק, התגלו עדויות למבצר קטן בצד הדרך בלבד מתקופת הברזל השנייה; מבצר זה היה בגודל של 20 על 20 מ' בלבד ובקושי ניתן היה לזהות אותו כעיר המבוצרת הגדולה שממנה יצא בן-הדד למלחמה ואליה נסוג לאחר תבוסתו על ידי אחאב.
וחפירות:
בדיקות חקירה ראשוניות נערכו בשנת 1961 על ידי משלחת שייצגה את המחלקה לעתיקות ומוזיאונים בישראל ואת האוניברסיטה העברית בירושלים. הצוות כלל את ב' מזר, א' בירן, א' דונאיבסקי ומ' דותן. החפירות בעין גב התחדשו ב-1990.
החפירות בעין גב חודשו בשנים 1990-1991 על ידי משלחת יפנית, בחסות פרויקט ארץ גשור של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירות נוהלו על ידי H. Kanaseki מאוניברסיטת Tenri ו-H. Ogawa מאוניברסיטת Keio. החפירות החדשות נערכו בפינה הצפונית-מזרחית של המצודה, כ-70 מ' מזרחית לשטחי המשלחת הקודמת.
ממצאים
שכבות 5-4: לעיר הקדומה ביותר (שכבה 5) היה יסוד לקיר לבנים. קיר זה הוחלף מאוחר יותר בקו סוגרים (שכבה 4) ובו שני קירות הבנויים מאבנים גדולות ולא מסותתות. קיר סוגרים דומה לאלו שנמצאו במגידו ובחצור מתקופת שלמה. בשכבות אלו נחשפו שרידי בנייה מעטים, אך נמצאו חרסים מהמאה העשירית לפני הספירה.
שכבה 3-2: לאחר חורבן העיר הקדומה נבנתה על חורבותיה עיירה חדשה (שכבה 3). הקיר החדש בשכבה 3 חוזק מבחוץ. החומה הייתה מורכבת מקטעים צרים ורחבים לסירוגין. משכבה 3 נמצאו אורתוסטאט עם גילופים וכף קטורת מאבן. משכבה 2 התגלה צנצנת אחסון עם הכיתוב "(שייך) לסק"י.