גת (המכונה גם "גת פלשתים") היא עיר פלשתית מקראית המזוהה עם תל צפית (לשעבר הכפר הערבי א-צאפי) שליד כפר מנחם בשפלה. גודל התל הוא כ-500-400 דונם.
תולדות האתר
זיהוי תל צפית עם גת הוצע לראשונה באמצע המאה ה-19 על ידי החוקר האירי ג'וזיאס פורטר, אולם לאורך המאה ה-20 הוצעו זיהויים אחרים לגת, כמו תל עירני וראס אבו חמיד. החל משנות ה-60 מספר חוקרים הוכיחו שתל צפית הוא האתר המתאים ביותר בגלל התאמתו למקורות המקראיים וההיסטוריים השונים. ממצאי החפירות באתר חיזקו את הזיהוי.
תולדות המחקר
עד כה, האתר נחפר על ידי שתי משלחות: בשנת 1899 על ידי משלחת מטעם ה-PEF בראשות הארכיאולוג האמריקאי פרדריק בליס והארכיאולוג האירי רוברט מקאליסטר, ובין השנים 2021-1996 (למעט שנת 2003) על ידי משלחת בראשותו של אהרן מאיר מאוניברסיטת בר-אילן. מאיר ממשיך כיום לערוך חפירות נקודתיות ברחבי התל. יש לציין שבמהלך שנות ה-50 וה-60 קיים משה דיין מספר חפירות לא-חוקיות באתר. ממצאים נבחרים מחפירותיו מוצגים במוזיאון שהוקם בביתו.
האתר בתקופות הברונזה הקדומה, הביניימית והתיכונה
באתר התקיימה פעילות מצומצמת מאוד בתקופות הפרהיסטוריות. פעילות משמעותית החלה בתקופת הברונזה הקדומה (2500-3500 לפנה"ס), ובשלהי תקופת הברונזה הקדומה 3 (2500-2900 לפנה"ס) העיר העליונה בתל כבר הייתה עצומה בגודלה ומבוצרת. מלבד מבנים מרשימים התגלו גם ממצאים קטנים כגון חותם גליל משנהב עם דמות של אריה. בתקופת הברונזה הביניימית (2000-2500 לפנה"ס) היישוב הצטמצם מאוד ושב והתרחב בתהליך איטי לאורך תקופת הברונזה התיכונה (1500-2000 לפנה"ס).
האתר בתקופת הברונזה המאוחרת
בתקופת הברונזה המאוחרת (1200-1500 לפנה"ס) האתר הפך להיות אחד המרכזיים באזור, מה שבא לידי ביטוי במספר אזכורים של גת (תחת השם 'גינתו') במכתבי אל-עמרנה. כנראה שעַבּדִאַשִרתַ, אחד מראשי העפירו שמרדו בממשל המצרי בארץ כנען, היה בנו של שֻוַרדַתַ מלך גת באותה תקופה. מספר ממצאים מהתקופה גם מעידים על חשיבות האתר בתקופה, כגון: שתי כתובות מצריות, קרמיקה קפריסאית ואגאית, נשקים מברונזה ובית מושל מצרי.
האתר בתקופת הברזל
בתקופת המעבר בין הברונזה המאוחרת לברזל 1 (שלהי המאה ה-13-אמצע המאה ה-12 לפנה"ס) התרבות החומרית הכנענית בגת הוחלפה על ידי תרבות חומרית פלשתית המלמדת על השתלטות הפלשתים על תל צפית ואתרים נוספים בסביבה שלימים תקרא "ארץ פלשתים". בתקופת הברזל 1 (המאות ה-11-12 לפנה"ס) האתר היה אחד משני האתרים הפלשתיים החשובים בסביבה, לצד תל מקנה (עקרון). בראשית תקופה זו רק העיר העליונה יושבה, אך בהמשך גם העיר התחתונה, ובשיאה העיר השתרעה על שטח של כ-500-400 דונם. בין הממצאים מתקופה זו ניתן למנות: קרמיקה פלשתית מעוטרת, מקדש, מזבח בעל שתי קרניים (העשוי להתקשר אל התרבות האגאית), מצבות ומבנים נוספים. בתקופת הברזל 2א' (950-1000 לפנה"ס) החלו להתפתח בתל צפית תעשיות מתכת, שמן וכלי עצם. לתקופה זו יש לשייך מספר אוסטרקונים שנכתבו בשפה הינדו־אירופאית קדומה עם אותיות שמיות. גם בתקופה זו התגלה מקדש וכן נמצאו חפצי פולחן רבים כגון צלמיות, כלים זואומורפיים ומזבחות קרניים. בשנת 830 לפנה"ס חזאל מלך ארם צר על העיר באמצעות מערכת מצור מסיבית שהתגלתה בחפירות ולבסוף כבש את העיר והחריב אותה.
האתר בתקופות מאוחרות
לאחר החורבן הארמי, האתר שוקם חלקית וייתכן שנשלט על ידי אשדוד. באמצע המאה ה-8 לפנה"ס או בסופה, גת עברה לידי ממלכת יהודה, דבר המתבטא בבתי ארבעה-מרחבים יהודאיים וקרמיקה יהודאית, כולל ידיות קנקני 'למלך'. לא ברור האם האתר היה פעיל בתקופה הבבלית (שלהי המאה ה-7-ראשית המאה ה-6 לפנה"ס). האתר יושב מחדש בתקופה הפרסית (ראשית המאה ה-6-שנת 332 לפנה"ס). מהתקופה ההלניסטית והלאה הפעילות באתר הצטמצמה באופן משמעותי.
מקורות:
A. M. Maeir and others, ‘The Late Bronze Age at Tell es-Safi/Gath and the Site’s Role in Southwestern Canaan’, in: A. M. Maeir and others (eds.), The Late Bronze and Early Iron Ages of Southern Canaan, Berlin and Boston 2019, pp. 1-18.
A. M. Maeir and others, ‘The Tell es-Sâfi/Gath Archaeological Project’, Near Eastern Archaeology 80 (2017), pp. 212-301 and Near Eastern Archeology 81 (2018), pp. 1-93.
A. M. Maeir and others, Tell es-Safi/Gath I: The 1996-2005 Seasons, Munich 2012.