חורבת אל-ראעי מוצבת מעל גדתו הדרומית של נחל לכיש, בגובה של כ-212 מטרים מעל פני הים. האתר מוקף משלושה כיוונים במדרונות תלולים ביותר. על הערכות היה גודלו 17 דונמים בלבד והוא הוקם כ-3 וחצי ק"מ מתל לכיש. האתר מהווה תצפית אידיאלית על ואדי נחל לכיש, על ערי פלשת לאורך רצועת החוף ממערב, על הרי חברון ממזרח ואף לעבר יישובי אזור השפלה מצפון. ע"פ החופרים האתר ממוקם מול האתר הפלישתי של אשקלון, כפי שחורבת קיאפה ממוקמת אל מול גת פלישתים. באתר התגלתה כתובת בכתב פרוטו-כנעני הנושאת את השם "ירבעל"
תולדות המחקר
התיעוד הראשון באתר הגיע בסקר של האגודה הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) בשלהי המאה ה-19. כך, צוין האתר ב-1881 בשם “Tôr el Hiry”. מנגד, מפות שונות תחת המנדט הבריטי קראו לאתר חורבת א-ראעי (Khirbet al-Raʿi). בשנות ה-50, האתר ניזוק במזרחו עקב פעולות ייעור והסדרה. רק בשנות ה-90, ולאחר שריפה נרחבת בעשור לפניו, התקיים באתר סקר ארכיאולוגי בניהולו של יהודה דגן. לאחריו, התקיים סקר נוסף בניהולו של סער גנור, ישעיהו לנדר ומיה אורון. החל משנת 2015, מתקיימות באתר חפירות בראשות יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות כחלק מהפרויקט האזורי לבחינת תחילת תקופת הברזל 2א' (המאה ה-10 לפנה"ס) במרחב השפלה (שהחל בשנת 2007).
הממצא באתר ושאלת תחילת קיומו
העדויות הקדומות ליישוב באתר התבטאו בעיקר בחרסים שזוהו ככלים מיובאים מתקופות הברונזה המאוחרת (מאות ה-14 עד ה-13 לפנה"ס), לרבות שברי "קערות חלב" מקפריסין. היישוב עצמו מתקופה זו לא התגלה. היישוב הקדום ביותר שזוהה הוא אתר מבוצר מהמחצית השנייה של תקופת הברזל 1 ותחילת הברזל 2 (מאות 11 עד 10 לפנה"ס). במקביל, בתחום הממצא הקרמי התגלו חרסים בסגנון פלשתי. במקום התגלה מבנה בעל חומה חיצונית בעובי 1.6 מטרים, ובהמשך התגלו ארבעה מבנים הצמודים שתוארכו לחצי השני של המאה ה-11 לפנה"ס. בהמשך, הוסק כי קירות המבנים נבנו ברובם ע"י אבנים גדולות בעלות שקעים, שעל-גבן "הרכיבו" לבני בוץ. במקום נמצאו מספר לא מבוטל של משקולות נול, חלקן חצי אפויות. בד בבד, בשנת 2019 התגלתה באתר כתובת אוסטרקון (דיו על-גבי חרס) שנשאה את השם "ירובעל". את הממצאים מהאתר מסבירים החוקרים בכך שעם סוף תקופת הברונזה (המאה ה-12 לפנה"ס), החל תהליך של דעיכה ביישובים באזור השפלה. חורבת אל-ראעי החליפה את לכיש כמרכז כלכלי ונכרת בו נוכחות פלישתית.
נמצאו גם חרסים מאוחרים יותר מתקופות הברזל 2ב' ו-2ג' (המאות ה-9 עד ה-6 לפנה"ס), אך לא נמצאו בהקשר ליישוב. מהתקופות הפרסית, וההלניסטית התגלו גם שרידי בנייה של יישוב קטן. התגלו גם ממצאים מהתקופה הרומית, הביזנטית והאסלאמית, אך ללא שרידי בנייה. גם מהתקופה העות'מאנית נמצאו שרידים לבנייה.
תעלומה בת 150 שנה: שאלת זיהוי התל עם צִקְלַג המקראית
לדעת חופרי חורבת א-ראעי, יש לזהותה עם צְנָן (לחילופין צנאן) או צִקְלַג, שעל פי המקרא ניתנה לדוד ע"י מלך גת בעת מנוסתו משאול המלך, וממנה יצא דוד להמלכתו בחברון. כבר במאה ה-15 החלה התעניינות ומחקר באשר למיקומה. כך, צקלג שזרה את זיהויה עם זיהוי גת במחקר. כ-15 מקומות הוצעו באשר למיקומה באיזור יהודה. צִקְלַג גם הופיעה 15 פעמים ב-12 פסוקים בטקסט המקראי – ברשימות הערים של שבט יהודה, של שבט שמעון ואף ברשימת הערים של שבי ציון. אחת הפרשנויות לשם צִקְלַג גרסה כי שם המקום הוא ממקור מיקני שמשמעותו "חומות לבנות", כמאפיין למשאב האבן המקומי.
מקורות
Keimer, K. H. (2022): “Biblical Ziklag: the Case for Khirbet er-Ra‘I”, Palestine Exploration Quarterly: pp. 1-20
Garfinkel Y. & Ganor. S. (2018). “Khirbet al-Ra'i near Lachish”. In: Shai, I., Chadwick, J.R., Hitchcock, L., Dagan, A. and Uziel, J. (eds.); “Tell it in Gath: Studies in the History and Archaeology of Israel. Essays in Honor of A. M. Maeir on the Occasion of his Sixtieth Birthday”. Ägypten und Altes Testament. Wiesbaden: Harrassowitz.
Garfinkel Y. & Ganor. S. (2019). “Was Khirbet al-Ra‘i ancient Ziklag?”. Strata (London), vol. 37: pp. 51–59.
Garsiel, M. and Garsiel, B.-S. (2020) “Identification of Ziklag in light of the Bible, Geography, Local Tradition, and Archaeology”, Beit Mikra 65, 370–92 (Hebrew).