לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם
בשנת 1982 גילה הארכיאולוג אדם זרטל את מה שלדעתו הוא מזבח ישראלי עתיק בהר עיבל בגדה המערבית, המתוארך לתקופת הברזל הקדומה. טענה זו התבססה על הדמיון של המבנה לתיאור המקראי של מזבח ולהימצאותם של עצמות בעלי חיים ושברי חרס.
הגילוי של לוח עופרת קטן באתר זה היה מקור מיוחד לויכוחים. הלוח מכיל כתב קדום, שיש מי שהציע כי הוא עשוי להיות צורה של עברית מוקדמת או כתב מערבי שמי קשור. עם זאת, כתובת הלוח קשה לפענוח, ומשמעותה אינה ברורה.
לפי גרשון גלול על הלוח כתובות המילים "ארור ארור ארור – ארור ה' יהוה….."
המבקרים הצביעו על כך שהקשר בין אתר הר עיבל למזבח המקראי הוא ספקולטיבי, ושהפירוש של לוח העופרת אינו ודאי. תיארוך האתר הוטל בספק, כמו גם הקביעה שהוא נבנה על ידי בני ישראל.
משמעות לוח העופרת ואתר הר עיבל בכללותו היא עניין של דיון מתמשך בין ארכיאולוגים וחוקרי מקרא. יש הסבורים שהאתר מספק ראיות להיסטוריות של נרטיבים מקראיים מסוימים, בעוד שאחרים ספקנים יותר.
בהתחשב באופי המורכב ולעיתים השנוי במחלוקת של הארכיאולוגיה המקראית, סביר להניח שהוויכוח על לוח העופרת ואתר הר עיבל יימשך.