תל לכיש הוא תל ארכיאולוגי בגודל של כ-124 דונם השוכן בקרבת מושב לכיש בשפלה. שמו הערבי של התל הוא תל א־דווייר. התל זוהה לראשונה בתור מיקומה של העיר המקראית לכיש על ידי הארכיאולוג האמריקאי וויליאם אולברייט בשנת 1929. זיהויו של אולברייט התבסס בעיקר על התאמת המיקום הגאוגרפי של האתר למקורות המקראיים והנוצריים ואושש על ידי ממצאים ארכיאולוגיים.
תולדות המחקר
התל נחפר על ידי משלחות רבות לאורך השנים: החפירות הראשונות נערכו בשנים 1938-1932 על ידי הארכיאולוג הבריטי ג'יימס סטארקי עד שנרצח בשנת 1938 במהלך המרד הערבי. בשנים 1966 ו-1968 נחפר האתר בצורה מצומצמת על ידי יוחנן אהרוני. בשנים 1994-1973 נחפר האתר בצורה נרחבת על ידי דוד אוסישקין. בשנים 2017-2013 נחפר האתר על ידי יוסי גרפינקל ומייקל היזל יחד עם משלחת משולבת של האוניברסיטה העברית והאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית. החל משנת 2017 נחפר האתר בצורה מצומצמת על ידי משלחת ישראלית־אוסטרית משולבת בראשותו של פליקס הולפמאייר.
העבר הקדום של לכיש
באתר התקיים יישוב מצומצם מהתקופה הנאוליתית הקרמית ועד תקופת הברונזה הקדומה ב' (האלף ה-6 לפנה"ס-ראשית האלף ה-3 לפנה"ס). בתקופת הברונזה הקדומה ג' (2500-2800 לפנה"ס) היישוב התרחב ואולי אף בוצר. סביב 2200 לפנה"ס, היישוב חרב או ננטש ונותר כך עד תקופת הברונזה התיכונה (ראשית האלף ה-2 לפנה"ס), אז יושב מחדש, עד שחרב בשריפה סביב שנת 1550 לפנה"ס. היישוב נבנה מחדש בתקופת הברונזה המאוחרת 1ב' (ראשית המאה ה-14 לפנה"ס) והתקיים עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס. חמישה מכתבים ממלכי לכיש אל פרעה נמצאו באוסף 'מכתבי אל־עמרנה'. העיר ושליטיה מוזכרים במכתבים נוספים. בין הממצאים מהתקופה הזאת ניתן למנות מקדש לאלה הכנענית אֶלַת ומקבילתה המצרית חַתְחוֹר שנבנה בתוך תעלה שהקיפה את התל, חרפושית של רעמסס השני, כלים מצריים וכלים מיקניים (מאזור מׅיקֶנַה שליד הים האגאי).
העיר הכנענית והיהודאית בלכיש
בתקופת הברונזה המאוחרת 3ב' (ראשית המאה ה-12 לפנה"ס) התקיימה באתר עיר כנענית עשירה שנשלטה על ידי מצרים. בין הממצאים מתקופה זו ניתן למנות תכשיטים, חרפושיות, כלי זכוכית, שנהבים, מספר מקדשים כנעניים, שלט פולחן מזהב ועוד. העיר נחרבה שוב באזור שנת 1130 לפנה"ס, אולי על ידי "גויי הים", ולאחר זמן הפכה להיות עיר יהודאית שהייתה פעילה במהלך תקופת הברזל 2א'-2ב' (ראשית המאה ה-10 לפנה"ס-סוף המאה ה-8 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה). בחלק מהתקופה הזאת העיר הייתה מבוצרת וכללה חומות מסיביות ושער. ייתכן שיש לקשר ביצורים אלה לתוכנית הביצורים של רחבעם מלך יהודה (דברי הימים ב' י"א, ה'-י"ב). בין הממצאים הנוספים מהתקופה הזאת ניתן למנות: ארמון מבוצר, עשרות קנקני 'למלך' וקנקנים פרטיים, משקולות 'שקל' רבות ועוד.
לכיש בין מסע סנחריב האשורי למסע נבוכדנצר הבבלי
העיר נחרבה שוב במהלך מסע כיבושיו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. עדות לחורבן לכיש מוצאים בתבליטי קיר מסיביים שקישטו את קירות ארמונו של סנחריב בנינווה ומתארים את הפריצה לעיר. המתקפה האשורית על לכיש נרמזת בתנ"ך (מלכים ב' י"ח, י"ד-י"ט; ישעיהו ל"ו, ב'; ל"ז, ח'; דברי הימים ב' ל"ב, ט'). ממצאים מהקרב כוללים ראשי חיצים, חניתות, אבני קלע, חלקי שריון ועוד. בתקופת הברזל 2ג' (המאה ה-7 לפנה"ס) נבנה באתר יישוב מבוצר. בשכבת יישוב זו נמצאו 'מכתבי לכיש', אוסף אוסטרקונים המתעדים את פעילותם של החיילים היהודאיים שהוצבו בלכיש ובבסיסים צבאיים נוספים בסביבה. העיר חרבה שוב במהלך מסעות כיבושיו של נבוכדנצר מלך בבל, בשנת 588 או 586 לפנה"ס.
תולדות האתר לאחר החורבן הבבלי
בראשית התקופה הפרסית (סוף המאה ה-6 לפנה"ס) האתר יושב מחדש ובהמשך הפך להיות מרכז מנהלי מבוצר. האתר המשיך להתקיים גם בתקופה ההלניסטית. בתקופה הרומאית התקיים באתר כפר קטן.
מקורות:
D. Diringer, ‘The Early Hebrew Weights Found at Lachish’, PEQ 74 (1942), pp. 82-103
D. Ussishkin et al, The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973-1994) – Vol. I, Tel Aviv 2004
D. Ussishkin et al, The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973-1994) – Vol. IV, Tel Aviv 2004
מודל תלת מימד של תל לכיש