מצבת מישע

מצבת מישע היא אנדרטת אבן גדולה עליה רשום תיאור שלטונו של המלך המואבי מישע. הוא התגלה בשנת 1868 בהריסות העיר העתיקה דיבון, במה שהיא כיום ירדן. הכתובת על המצבה כתובה בשפה המואבית, שהייתה שפה שמית הקשורה בקשר הדוק לעברית. המצבה היא חפץ היסטורי חשוב מכיוון שהיא מספקת את התיאור העכשווי היחיד הידוע של ההיסטוריה והתרבות המואבית. הוא נחקר על ידי ארכיאולוגים ובלשנים, שהשתמשו בו כדי ללמוד עוד על המואבים וההיסטוריה של האזור.

אָנֹכִ מֵשַע בֶּן כּמֹשִ[ית] מֶלֶך מֹאָב הַדִ
יבֹנִי. אָבִי מָלַך עַל מֹאָב שְלֹשִן שָת וְאָנֹךִ מָלַכְ
תִי אַחַר אָבִי. וָאַעַש הַבָּמָת זֹאת לִכְמֹש בַּקִרְחֹה בָּמַ[ת יֵ]
שַע כִּי הֹשִעַנִי מִכָּל הַמְלָכִן וְכִי הֶרְאַנִי בְּכָל שׂנְאַי. עָמְרִ
י מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן, כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְ
צֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב. בְּיָמַי אָמַר כֵּ[ן].
וַאֵרֶא בֹּה וּבְבֵתֹה. וְיִשְרָאֵל אָבֹד אָבַד עֹלָם. וַיִרַש עֹמְרִי אֶת אֶרֶ
ץ מְהֵדְבָא, וַיֵשֶב בָּה יָמֵהֻ וַחֲצִי יְמֵי בּנֹה אַרְבָּעִן שָת, וַיְשִ
בֶהָ כּמֹש בְּיָמַי. וָאֵבֶן אֶת בָּעַלְמְעֹן וַאַעַש בָּה הָאָשוּח וַאֵבֶן
אֶת קִרְיָתֵן. וְאִש גָד יָשַב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם. וַיִבֶן לֹה מֶלֶך יִ
שְרָאֵל אֶת עֲטָרֹת. וַאֶלְתָחֵם בַּקִר  וַאֹחֲזֶהָ, וַאֶהֱרֹג אֶת כָּל הָעָם [..מ
הַקִרְיָת לִכְמֹש וּלְמֹאָב. וָאֵשְבְּ מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה, וַאֶסְ
חֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת. וָאֹשִב בָּה אֶת אִש שָרֹן וְאֶת אִש
מָחֳרָת. וַיֹאמֶר לִי כְּמֹש: לֵךְ אֱחֹז אֶת נְבֹה עַל יִשְרָאֵל. וַאֶ
הֱלֹך בַּלֵּלָה וַאֶלְתָחֵם בָּה מִבְּקֹעַ הַשַחֲרִת עַד הַצָהֳרָם וַאֹחֲ
זֶהָ, וַאֶהֱרֹג כֻּלָה, שִבְעַת אֲלָפִן גְבָרִן וְגֻרִן וּגְבָרֹת וְגֻרֹ
ת וּרְחָמֹת, כִּי לְעַשְתָר כְּמֹש הֶחֱרַמְתִהָ. וַאֶקַח מִשָם אֶ[ת כְּ]
לֵי יהוה וַאֶסְחַבהֵם לִפְנֵי כְּמֹש. וּמֶלֶךְ יִשְרָאֵל בָּנָה אֶת
יַהַץ וַיֵשֶב בָּה בְּהִלְתָחֲמֹה  בִּי, וַיְגַרְשֵהֻ כְּמֹש מִפָּנַי. וָ
אֶקַח מִמֹאָב מָאתֵןאִש כָּל רָשֵהֻ וָאֶשָאֵהֻ בְּיַהַץ וַאֹחֲזֶ הָ
לָסֶפֶת עַל דִיבֹן. אָנֹךִ בָּנִתִי קִרְחֹה חֹמַת הַיַעֲרֵן, וְחֹמַת
הָעֹפֶל. וְאָנֹךִ בָּנִתִי שְעָרֵיהָ וְאָנֹךִ בָּנִתִי מִגְדְלֹתֶהָ, וְאָ
נֹךִ בָּנִתִי בֵּת מֶלֶךְ, וְאָנֹךִ עָשִתִי כִּלֵאי הָאָש[וּחַ לְמַ]יִן בְּקֶרֶב
הַקִר. וּבֹר אֵן בְּקֶרֶב הַקִר בּקִרְחֹה. וַאֹמַר לְכָל הָעָם: עֲשוּ לָ
כֶם אִש בֹּר בְּבֵתֹה. וְאָנֹךִ כָּרִתִי הַמִכְרְתָת לַקִרְחֹה בְּאַסִרֵ
י יִשְרָאֵל. אָנֹךִ בָּנִתִי עֲרֹעֵר, וְאָנֹךִ עַשִתִי הַמְסִלָתבְּאַרְנֹן.
אָנֹךִ בָּנִתִי בֵּת בָּמֹת כִּי הָרֻס הֻא. אָנֹךִ בָּנִתִי בֶּצֶר כִּי עִיִן
[הִא בְּאִ]ש דִיבֹן חֲמִשִן, כִּי כָל דִיבֹן מִשְמַעַת. וְאָנֹךִ מָלַכְ
תִ[י ..] מְאַת בַּקִרִן אֲשֶר יָסַפְתִי עַל הָאָרֶץ. וְאָנֹךִ בָּנִתִ
[ מְהֵ]דְבָא, וְדִבְלָתֵן וּבֵת בַּעַלְמְעֹן, וָאֶשָא שָם אֶת
…] צֹאן הָאָרֶץ. וְחוֹרֹנֵן יָשַב בָּה ב[…
…וַיֹ]אמֶר לִי כְּמֹש: רֵד הִלְתָחֵם בְחוֹרֹנֵן. וַאֵרֵד [וַאֶלְתָחֵ
ם בַּקִר וַאֹחֲזֶהָ וַיְשִבֶ]הָ כְּמֹש בְּיָמַי. ועל [ ] משם עש[
…]שת שדק ואנ[כ…