נבי סמואל הוא אתר ארכיאולוגי בגודל של כ-15 דונם השוכן בקרבת ירושלים. זיהוי האתר אינו מוסכם בין החוקרים. בימי הביניים האתר זוהה במקורות יהודיים כמקומה של רמה, ביתו של שמואל הנביא, אך כיום מקובל לזהות את רמה עם א-רם. יש אשר הציעו לזהות את נבי סמואל עם 'הבמה אשר בגבעון' (מלכים א' ג', ד'); עם בארות, אחת מערי הגבעונים (יהושע ט', י"ז); או עם מצפה, עיר מרכזית בנחלת בנימין.
תולדות המחקר
לאורך שנים רבות זוהו באתר רק ממצאים מהתקופה הביזנטית והלאה, אך במסגרת סקר שנערך על ידי אמיר פלדשטיין וחוקרים נוספים במהלך שנות ה-80 התגלו באתר חרסים החל מתקופת הברזל והלאה. האתר נחפר לראשונה בשנים 2003-1992 על ידי יצחק מגן ומיכאל דדון מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה, ונחפר שוב, באופן נקודתי יותר, בשנים 2018-2008 על ידי בנימין הר אבן, גם מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה. טרם התפרסמו דו"חות מלאים של שתי החפירות.
האתר בתקופת הברזל והתקופה הבבלית
האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל 2 (אמצע המאה ה-10-שנת 701 לפנה"ס). אין ידוע מה הייתה צורת ההתיישבות של האתר בתקופת הברזל משום שבתקופה ההלניסטית האתר נחפר עד סלע האם וכל הממצאים הברזליים, הפרסיים והבבליים באתר התגלו במילויים של תעלות יסוד מהתקופה ההלניסטית. כנראה שלאתר היה אופי מנהלי כזה או אחר משום שהתגלו באתר ידיות קנקני 'למלך' וידיות 'רוזטה' רבות. אופי מנהלי זה של האתר נמשך ככל הנראה גם בתקופה הבבלית (539-586 לפנה"ס), ובא לידי ביטוי ב-20 ידיות עם טביעת 'אריה' המוכרת מהתקופה הבבלית, וחרפושית מצרית. ייתכן שבתקופה זו האתר היה כפוף לאתר המנהלי הגדול יותר ברמת רחל.
האתר בתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית
בתקופה הפרסית (332-539 לפנה"ס) האתר המנהלי במקום ככל הנראה עלה בחשיבותו, הדבר המתבטא בכ-40 ידיות קנקני 'יהד' שהתגלו במקום, יחד עם כלי קרמיקה שונים, מטבעות כסף ושתי בולות: אחת עם המילה 'פחו', המוכרת מבולות מרמת רחל, ואחת עם השם 'גדליה'. אין ידוע האם האתר יושב ברציפות במעבר מהתקופה הפרסית לתקופה ההלניסטית, או שנעזב ויושב מחדש במהלך התקופה ההלניסטית. האתר היה פעיל עד התקופה החשמונאית הקדומה, אז נעזב עד התקופה הביזנטית. ממצאים מהתקופה ההלניסטית כוללים: מבנים, תעלת ניקוז, 10 ידיות קנקני 'יהד' מהטיפוס המאוחר, ומטבעות הלניסטיים וחשמונאיים.
מקורות
מ' לאש, 'הערות לאפשרות זיהויה של המצפה בנבי סמואל', במעבה ההר 9 (תשע"ט), עמ' 144-127.
י' מגן ומ' דדון, 'נבי סמואל (שמואל הנביא – הר השמחה)', קדמוניות 118 (תש"ס), עמ' 77-62.
Y. Magen and M. Dadon, ‘Nebi Samwil (Montjoie)’, in: Bottini and others, One Land – Many Cultures: Archaeological Studies in Honour of Stanislao Loffreda OFM, Jerusalem 2005, pp. 123-138.
Y. Magen and B. Har-Even, ‘Persian Period Stamp Impressions from Nebi Samwil’, Tel Aviv 34 (2007), pp. 38-58.