תל בורנה (בערבית: תל בורנאט) שוכן על גבעה מעל הגדה הצפונית של נחל גוברין, בין תל גודד ותל זית. היישוב באתר התקיים כמעט ברציפות, עם עליות ומורדות, מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הפרסית. שתי השכבות העיקריות הן של עיר כנענית ממנה שרד מקדש ועיר יהודאית ששימשה קודם כמבצר בגבול עם פלשת, ולאחר מכן כאתר מנהלי. מהאתר, השולט על אחת מדרכי המסחר העתיקות מהים לאזור ההר, ניתן לצפות לכיוון מערב לעזה בדרום ועד אשדוד בצפון. לטענת חלק מחוקרים יש לזהות את האתר עם לבנה המקראית.
תולדות המחקר
המחקר באתר החל עוד במאה ה-19, והועלו השערות לגבי זיהויו. הוצעו שתי אפשרויות למשמעות שמו הערבי: הראשונה קושרת את צורת האתר למעין "כובע", והשנייה למונח הארמי "בירנה" (מצודה או ארמון). משנות ה-50 נערכו באתר סקרים וחוקרים שונים הציעו לזהותו עם יישובים שונים שצוינו במקרא. ביניהם לבנה ומקדה.
משנת 2009 התקיימו באתר עשר עונות חפירה, שהתרכזו בשישה שטחי חפירה (אותם ניתן לראות במודל התלת-מימד). את החפירה ניהלו ג'ו עוזיאל ויצחק שי ומאז 2012 שי בלבד. עד 2014 משלחת החפירות פעלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן והחל משנת 2015 מטעם אוניברסיטת אריאל. המחקר מתנהל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מארה"ב, צ'כיה וקנדה, והתמקד בתל בורנה כדוגמה לאתר גבול בעת העתיקה.
ראשית היישוב: עיר כנענית ומבנה פולחן
הממצאים הקדומים באתר מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 2-3 (סביב 3000-2500 לפנה"ס) ולתקופת הברונזה התיכנה 2 (המאות ה-17-16 לפנה"ס). העיר הכנענית פרחה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת (מאות 14 ו-13 לפנה"ס). גודל היישוב בתקופה זו הוערך על פי הסקר בכ-60 דונמים. במדרגה ממערב לתל התגלה מבנה רב-ממדים, ובו כלי פולחן רבים לצד כלים אחרים, מקומיים ומיובאים, רובם מהעולם האגאי-קפריסאי. השפעות מצריות ולבנטיניות גם ניכרו בחלק מהממצאים. המבנה, שתוארך לסוף תקופת הברונזה המאוחרת (מאה ה-13 לפנה"ס), זוהה כמבנה פולחני. היישוב במקום הצטמצם משמעותית ל-2 דונמים בלבד בתקופת הברזל 1.
תל בורנה כעיר גבול בין יהודה לפלשת
ע"פ הסקר הארכיאולוגי, בברזל 2ב' ו-ג' (המאות ה-9 עד ה-6 לפנה"ס) הגיע האתר לשיא גודלו – כ-80 דונמים. היישוב התרחב מעבר לתל עצמו. לאחר חורבן במאה ה-10 לפנה"ס, בוצר התל בחומת סוגרים מרשימה (מספר 1 ו-4 במודל תלת-מימד), שיצרה מתחם בגודל 70×70 מטרים. הביצור תוארך לתקופת הברזל 2א' (המאות ה-10-9), אך לא ברור באיזו מאה ספציפית. כ-9 ק"מ צפונה מגת הפלשתית וכ-9 ק"מ דרומה מלכיש, תל בורנה ניצב במיקום אידיאלי בספר בין יהודה לבין ערי פלשת. הביצורים שימשו במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. כך, החוקרים הסיקו כי מדובר במצודה עם יישוב "פתוח", ולא ביישוב מבוצר סטנדרטי. התרבות החומרית במקום היא תרבות האופיינית ליהודה באותה תקופה. זאת כוללת צלמיות עמוד יהודאיות וידיות עם טביעות חותם "למלך" ו-"פרטית" בדומה ללמצאים מלכיש הסמוכה. במאה ה-7 לפנה"ס, עת היתה יהודה ממלכת חסות של אשור, האתר הוסב בהדרגה מאתר צבאי לאתר לניהול תוצרת חקלאית, והחומה הפנימית של הביצורים חדלה משימוש.
כן או לא לבנה: שאלת הזיהוי המהותית בראי הטקסט המקראי
הזיהוי של תל בורנה עם לבנה המקראית אינו וודאי, אך לדעת חופרי האתר הממצא הארכיאולוגי בליווי ניתוח גיאוגרפי-היסטורי תומכים בסברה זו. האתרים האחרים המתחרים על התואר הם תל גודד, תל זית וחורבת לבנין.
בספר מלכים ב', לבנה היא היישוב היחיד בכל הטקסט המקראי שמרד אי-פעם במלך מבית דוד. הכתוב במקרא לא מרחיב בנוגע לנסיבות או לתוצאות המרד. לא מצוין ניסיון בית המלוכה להחזיר לידיו את השליטה בעיר. מצוינת רק המאבק בפלישתים. בתיאור מסע סנחריב מלך אשור נגד יהודה מוזכרת לבנה כעיר יהודאית. לפי המקרא, אשור צרה על העיר, דבר שאינו עולה בטקסטים אחרים. בד בבד, החוקרים הסיקו שהעיר נשארה יהודאית עד שלהי המאה ה-7 לפנה"ס לאור העובדה שבת העיר, חמוטל בת ירמיהו, נישאה למלך יהודה יאשיהו.
סוף ההתיישבות בתל
ההתיישבות בתל המשיכה עד התקופה הפרסית, בה נבנו מבנים מפוזרים על ראש התל. בשדות הדרומיים לתל התגלתה כמות נכבדה של חרסים שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. אזורים אלו לא נחפרו.
מקורות
י' שי ונוספים "עשר שנות מחקר בתל בורנה: מרכז פולחן כנעני ועיירת גבול יהודאית"; קדמוניות, מס' 158 (2019): עמ' 83-91
י' שי "תל בורנה: דוח ראשוני"; חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 133 לשנת 2021
J. Uziel and I. Shai. “The Settlement History of Tel Burna: Results of the Surface Survey.” TA 37 (2010), no. 2: pp. 227–45
Ch. Locatell, Ch. Mckinny & I. Shai “Tree of Life Motif, Late Bronze Canaanite Cult, and a Recently Discovered Krater from Tel Burna.” Journal of the American Oriental Society, vol. 142 (2022), no. 3: pp. 573–96
מודל תלת מימדי: