תל גמה - ארכאולוגיה מקראית

תל גַמָה, (בערבית תל ג'מה) שוכן בצפון-מערב הנגב, על גדתו הדרומית של נחל הבשור כ-10 ק"מ מדרום לעיר עזה ובסמוך לקיבוץ רעים. הגבעה הטבעית עליה שוכן התל הינה בגובה 45 מ' מעל פני הקרקע ושכבות ההתיישבות הרבות הוסיפו לגובהו כ-20 מ' נוספים. האתר ששטחו כ-35 דונם, זוהה לראשונה ב-1922 על ידי ו"ג פיתיאן אדמס כעיר המקראית "גרר". בהמשך זוהה האתר עם העיר "יורזה", בירת הממלכה הכנענית בחוף הדרומי. בתל גמה ישנם ממצאים החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה ההלניסטית. בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל הייתה תל גמה עיר גבול חשובה, בעלת גישה לחוף עזה. האתר נחפר בין השנים 1927-1926 על ידי הארכיאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי. בין השנים 1990-1970 חפרה במקום משלחת של המכון הסמיתסוני מוושינגטון תחת גוס ואן ביק במשך 12 עונות.

מאת American Colony (Jerusalem). Photo Department, photographer – This image is available from the United States Library of Congress's Prints and Photographs divisionunder the digital ID matpc.02994.This tag does not indicate the copyright status of the attached work. A normal copyright tag is still required. See Commons:Licensing., נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=22740787

זיהוי האתר

החוקר פיתיאן אדמס הציע ב-1923 לזהות את התל עם העיר המקראית "גרר". בהשערה זו תמך גם פיטרי ב-1928 אשר הסתמך על זיהוי העיר הרומית הנמצאת בסמוך, "אום ג'ראר". זיהוי זה היה מקובל עד 1952, בה טען בנימין מזר כי יש לזהות את תל ג'מה עם העיר "יורזה" המוזכרת ברשימת הערים של תחותמס השלישי ובתכתובות אל-עמארנה. רוב החוקרים קיבלו את הזיהוי כ"יורזה" עקב מיקומה ובעקבות בדיקות פטרוגרפיות שנערכו במכתבי מושל העיר יורזה שהגיעו לארכיון אל עמארנה. ממקורות אלה הסיקו החופרים המאוחרים כי יורזה הייתה בירת הממלכה הכנענית בחוף הדרומי ובעלת חשיבות רבה לדרך למצרים. בטקסטים אשוריים נזכרת עיר בשם "ארזה" אשר נכבשה ונבזזה על ידי אסחרדון המלך האשורי ב-679 לפנה"ס. הזיהוי של "ארזה" עם "יורזה" מתאים להשערתו של נדב נאמן כי נחל הבשור הינו "נחל מצרים" המוזכר במקרא ובטקסטים אשוריים, ומחזק את הטענה על היות ארזה עיירת גבול חשובה. עוד הציע מזר כי בתקופות מאוחרות יותר כי השם שובש ל"יורדן" (או "ירדן" על פי יוסף בן מתתיהו), קיומה של עיר ביזנטית סמוכה בשם זה אישש את הזיהוי.

תולדות המחקר

פיתיאן אדמס ביצע חפירת תעלה קצרה בתל באוקטובר 1923, וזיהה 10 שכבות: מתקופת הברונזה המאוחרת עד לתקופה הפרסית. פיטרי חפר בתל בין 1927-1926 וזיהה את שכבת התיישבות המוקדמת באתר, אותה הגדיר על פי השושלת הפרעונית ה-18 (תקופת הברונזה התיכונה 2' ב'). שכבות התיישבות נוספות זיהה פיטרי עם תקופות הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל. בנוסף זיהה פיטרי מבנים עד התקופה הפרסית (השושלת הפרעונית ה-23 להגדרתו).

מהמאה ה-7 לפנה"ס נמצא מבצר משמעותי אשר פיטרי הציע כי נהרס בתקופה הפרסית, במאה ה-5 לפנה"ס. מתקופה זו זיהה פיטרי מבני אחסון גדולים אשר להערכתו שימשו את הצבא הפרסי במלחמתו במצרים. כמות הממצא הקטן שהציג פיטרי כוללת מכלול כלי חרס עשיר, מקומי ומיובא, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, פסלוני חמר זואומורפיים רבים, מזבחות אבן גיר מעוטרים כלי נשק וחרפושיות.

התקופה הכנענית

הממצאים הקדומים ביותר שזוהו בתל הינם כלים מהתקופה הכלקוליתית (ללא סימני יישוב), אשר נמצאו בידי משלחת המכון הסמיתסוני. התקופה הבאה שיש לה עדות בתל היא יישוב מתקופת הברונזה התיכונה, 1550-1700 לפנה"ס. ביצורים ומבנים המיוחסים לתקופה זו מעידים כי תל גמה היה אתר עירוני חשוב בעל חשיבות אסטרטגית כעיירת גבול. ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת מצביעים על המשך התרחבותה ושגשוגה של העיר. הממצאים רבים וכוללים כלי יבוא קפריסאים ומיקנים מהמאות 13-14 לפנה"ס, צלמיות, כלי עצם, חרפושיות וקמעות.

מתקופה זו נמצאו קבורות חמורים בוגרים וצעירים אשר החוקר האמריקאי וויי ייחס לקורבן פולחני.

תקופת הברזל

מתקופת הברזל 1 (1150-950 לפנה"ס) נמצא באתר כבשן חרס ייחודי המיוחס על ידי החופרים להופעתה באזור של הישות הפלישתית. העובדה שהעיר הפלישתית "עזה" המצויה בסמוך כמעט שלא נחפרה, הופכת את הממצא הפלישתי בתל גמה לבעל חשיבות ניכרת. הממצא באתר כולל כלי חרס דו-גוונים (טיפוסי כלים המעוטרים בשני צבעים) פלישתים מייצור מקומי וכלי בישול בסגנון אגאי (מקום מוצאם של הפלישתים על פי השערה). על פי פרופ' בונימוביץ ופרופ' לדרמן, העדר עצמות החזיר בדומה לתלים פלישתים מובהקים אחרים, מעיד על התנגדות של התרבות הכנענית לזו החדשה.

מתקופת הברזל 2 ב' (סוף המאה ה-8 עד מאה ה-7 לפנה"ס), התקופה הנאו-אשורית בתל, נמצא מתחם מבני ציבור שהבולט בהם הינו מבנה אשורי גדול בעל 2 קומות ככל הנראה. על פי הממצאים שיערו חוקרים כי תל גמה היה יישוב מרכזי בדרכי התבלינים מדרום ערב ובעל גישה לחוף דרך עזה ושימש אף כמרכז לייצור כלי חרס בסגנון אשורי. ממצאים מעניינים נוספים מתקופה זו הינן משקלות וכתובות בעברית, ביניהן רשימת שמות אגאים ועבריים. נאמן הציע כי חלק מהשמות מצביעים על נוכחות פליטים שהובאו על ידי המלך האשורי סרגון השני מאיראן ומפרובינציות אחרות. קיימת הסכמה רחבה כי בתל הייתה נוכחות מסיבית של צבא אשורי ואולי אף ישב בה המושל האשורי באזור, שכן היישוב בתל ג'מה שלט על הכניסה לעיר החשובה עזה.

התקופה פרסית ולאחריה

ממצאים מהתקופה הפרסית בתל כוללים כלי חרס רבים ומבני אסמים מעוגלים, פיטרי הציע ששימשו את הצבא הפרסי בדרך דרומה למצרים. השרידים ההלניסטים באתר מועטים ומוקדמים מאוד (נמצאו מטבעות אלכסנדר מוקדון בעיקר). בהמשך נמצאו שרידים ביזנטיים, ממלוכים וצלבנים בעיקר בחלקים למרגלות התל.

מקורות

David Ben-Shlomo and Gus W. Van Beek. 2014. The Smithsonian Institution Excavation at Tell Jemmeh, Israel, 1970–1990. Smithsonian Contributions to Anthropology. Washington D.C. Number 50.

Petrie W.M.F. 1928. Gerar (BSAE XLIII). London.

Way, K. C. 2010. Assessing Sacred Asses: Bronze Age Donkey Burials in the Near East. Levant, 42:210–225.