העיר דן מזוהה כיום בתל דן (בערבית "תל אל קאדי" – "תל השופט") שנמצא בעמק החולה על יד קיבוץ דן. גובהו התל כ-18 מ' הודות לסוללת עפר שהוקמה בו לפני כ-3700 שנים. המקום משך אליו אנשים החל עוד מהתקופות הפרהיסטורית. בתקופות הברונזה היתה בתל דן עיר כנענית מרכזית ששמה היה "ליש") ובתקופת הברזל, היתה במקום עיר מרכזית שהחליפה ידיים בין ממלכת ישראל וממלכת ארם-דמשק. הממצא החשוב בתל דן, ואחד החשובים בכל המזרח הקדום: כתובת מלכותית של מלכי ארם-דמשק, המזכירה את בית דוד ומהווה ראיה ארכיאולוגית לקיומו. בנוסף התגלו בדן מרכז פולחני גדול מתקופת הברזל שנמצא בשימוש עד לתקופה ההלניסטית.
המתחם המקודש:
אזכורים היסטוריים ומקראיים לעיר דן
העיר מופיעה לראשונה תחת השם "ליש" בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-18 לפנה"ס, תעודות ממלכת מארי מאותה התקופה ותיאור מסע הכיבושים של פרעה תחתומס ה-3 מהמאה ה-15 לפנה"ס. במקרא נאמר כי לאחר שנכבשה על ידי שבט דן בתקופת ההתנחלות שונה שמה: "ויקראו שם העיר דן… ואולם ליש היא שם העיר לראשונה" (שופטים יח' כט'). העיר דן נזכרת במפקד האוכלוסין שערך דוד המלך (דברי הימים א' כא' ב'). בימי שלטונו של ירבעם מלך ישראל הפכה למרכז פולחני בו הוצב עגל זהב (מלכים א' י"ב' כ"ט') שגרם לנביא עמוס לזעוק לאנשי ישראל כי הם עובדים "לאלהי דן" (עמוס ח' ט"ו').
תולדות המחקר
התל זוהה לראשונה עם העיר המקראית דן על ידי החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון ב-1852. האתר נחפר על ידי דר' אברהם בירן מ-1964 במשך 25 שנים, בתחילה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים ובהמשך באמצעות מכון גליק לארכיאולוגיה מקראית של ההיברו יוניון קולג'.
התקופות הקדומות בדן
הממצאים המוקדמים ביותר שהתגלו בתל מצביעים על כך שהמקום יושב החל מהתקופה הניאוליתית הקרמית (האלף החמישי לפנה"ס). אחרי פרק זמן חסר יישוב של כמעט אלף שנים הפך האתר בתקופת הברונזה הקדומה 3-2 (המאות ה-30-25 לפנה"ס) לעיר משמעותית בשם "ליש". על פי בירן העיר השתרעה על פני כ-200 דונם והייתה ככל הנראה הגדולה באזור. עיר זו חדלה להתקיים בסביבות 2,400 לפנה"ס, ללא סיבה ידועה.
העיר הכנענית המבוצרת "ליש"
היישוב העירוני התחדש בתקופת הברונזה התיכונה 2א' (מאות 20-19 לפנה"ס) עם סוללת עפר טבעתית מרשימה שהקיפה את היישוב וקבעה את צורתו האליפטית הנראית עד ימינו. כמו כן נמצא בית שער כביר שהשתמר ככל הנראה משום שנקבר כמה שנים לאחר שנבנה. השער כונה "שער אברהם" ובירן תיארך אותו למאה ה-18 לפנה"ס. העיר המשיכה להתרחב בתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15-13 לפנה"ס). "הקבר המיקני", המשויך לתקופה זו, הכיל כמות גדולה של מנחות קבורה יקרות, חלקן הגדול מיובא מארצות קרובות ורחוקות, אשר מעידות על קשרים מסחריים בינלאומיים. בנוסף נמצאה לוחית חרס מעוצבת הנקראת בפי החוקרים "הרקדן מדן" המראה אדם מנגן בעוד ומרים את רגלו בתנועת ריקוד.
"שער אברהם" מתקופת הברונזה התיכונה
העיר דן תקופת המקרא
על פי התיאור המקראי, שבט דן כבש את ליש, תוך שהוא מתאר את המקום כ"עם שקט ובוטח" (בירן משער כי הסוללה הגבוהה הביאה לתחושת מוגנות) וקרא לעיר "דן". לטענת בירן, על פי הממצא הארכיאולוגי, העיר ליש נכבשה בשנת 1200 לפנה"ס. הממצאים המשויכים למאה ה-12 לפנה"ס מצביעים על שינוי חד בתרבות החומרית. משלב זה נתגלו בורות ממגורה עמוקים, ממצאים קרמיים מקומיים בלבד, בעיקר כלי אחסון.
שכבת הרס שנמצאה בתל מתוארכת לאמצע המאה ה-11 לפנה"ס, ויש ששיערו כי היא שייכת לכיבוש פלישתי שלאחריו נבנה היישוב מחדש. ממצא הכווריות ושפורפרות נפחים מצביע על התפתחותה של דן כעיר חרושת מתכת במאה ה-10 לפנה"ס. המקרא מספר על הפיכתה של דן למרכז מנהלי ופולחני חשוב בממלכת ישראל. בחפירות בירן נמצא מתחם מקודש ובו חפצי פולחן רבים כולל מתקן מטויח ששימש, על פי השערה, לטקס ניסוך המים ומשויך למאות ה-9-10 לפנה"ס. חלק מהממצא החומרי שהתגלה מדגיש את היחסים הקרובים בין צור הפיניקית לדן.
מתחם שער העיר של דן:
דן בימי ממלכת ישראל הצפונית וארם-דמשק
דן המשיכה לשמש כמרכז פולחני בימי אחאב מלך ישראל. מהתקופה שבין המאה ה-9 ל-8 לפנה"ס זוהו במות גדולות ומרשימות מאבני גזית, ביצורים מרשימים, בית שער משוכלל ומבנה ייחודי המכונה בית האפריון. בראשית במאה ה-8 לפנה"ס שגשגה העיר דן, בין השאר, הודות לתבוסת הארמים על ידי ממלכת אשור. המרכז הפולחני בדן גדל והתרחב בימי ירבעם השני (785 לפנה"ס) מתקופה זו נמצאו מזבחות ומחתות. בחפירה בשנת 1993 נמצאה בתל דן כתובת אשר ככל הנראה הוצבה באזור השער הישראלי. כתובת הניצחון, המתוארכת בין המאות ה-8-9 לפנה"ס, נכתבה על אבן בשפה הארמית ומיוחסת לה חשיבות רבה בהיותה ראיה ארכיאולוגית לקיום של "בית דוד". הכתובת הוצבה כנראה על ידי הארמים בימי המלך חזאל, ולאחר שדן שבה לשלטון ישראל, נותצה ושימשה לבניית השער החדש.
תחת שלטון האימפריות ולאחר מכן
שכבת חורבן נוספת בתל דן מצביעה על כיבוש אשורי בשנת 732-733 לפנה"ס שלאחריו, לטענת בירן, היה המתחם הפולחני עדיין בשימוש – אולי בידי האוכלוסייה שהביאו האשורים לעיר. גם לאחר דעיכתה של העיר בזמן הכיבוש הבבלי (590 לפנה"ס) המשיך המתחם הפולחני להיות בשימוש. כך גם בתקופה הפרסית, בה השתייכה דן לפחוות "עבר נהרא". מתחם הפולחן אף התרחב וגדל בתקופה ההלניסטית, באתר נמצאו שרידים רבים המצביעים, לדעת, בירן על עלייה מסיבית למקום במאות ה-3-2 לפנה"ס. בעונת החפירה של 1976 נמצאה במתחם הפולחני כתובת דו-לשונית (יוונית וארמית) מחציה הראשון של המאה ה-2 לפנה"ס, המספרת על יווני בשם זואילוס שנדר "לאל אשר בדן". בתקופה הרומית העיר ננטשה כמעט לחלוטין, בדרום התל נמצאו שרידי יישוב מעטים ייתכן ומצביעים על "הכפר של דן" הנזכר על ידי אויסבוס הבישוף של קיסריה. כמו כן נמצאו מטבעות שהאחרון בו בהם שייך לקיסר הונואיטוס (393-408 לספירה).
מקורות
אילן, ד. 2018. מקדש ״מגדל״ מתקופת הברונזה התיכונה בתל דן. ספר לורנס א' סטייגר. ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. עמ' 25-37.
בירן, א. 1992. 25 שנות חפירות בתל דן. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב.
Greer, J. 2013. Dinner at Dan: Biblical and Archaeological Evidence for Sacred Feasts at Iron Age II Tel Dan and Their Significance. Brill. Boston.