תל הרור - ארכאולוגיה מקראית

מקום
תל הרור, הידוע גם בשם תל אבו חוריירה, נמצא במערב מדבר הנגב, על גדתו הצפונית של נחל גרר, כ-20 ק"מ מערבית לבאר שבע ו-7 ק"מ מתל שרע, על הכביש הראשי מעזה לבקעת באר שבע. .
זיהוי
זיהוי מוקדם של תל הרור עם ערים בשטח שמעון, כמו בית מרקבות, התבסס על ההנחה שהאתר לא היה מיושב עד לתקופת הברזל. עם זאת, בוססו מגורים מתמשכים בתל מתקופת הברונזה והברזל, מה שהוביל לזיהויו עם גרר הכנענית והפלשתית, העיר המזוהה עם אבימלך בתנ"ך.

מאת Aaadir – נוצר על־ידי מעלה היצירה – this photograph was originally taken (by image uploader) for https://alamapa.com/location/גרר, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=104694584

היסטוריה

תל הרור היה מיושב ברציפות בתקופת הברונזה והברזל. האתר מורכב משני תלים מרוכזים, כאשר התל העליון מתנשא לגובה של 10 עד 15 מ'.

במקרא
האתר מזוהה בפוטנציה עם העיר המקראית גרר, הקשורה לאבימלך, דמות בסיפורי בראשית ודברי הימים.

חפירות
חפירות בתל הרור נערכו בין השנים 1982 ל-1990, וגילו כי המקום היה מאוכלס מאז התקופה הכלקוליתית. תקופות היישוב העיקריות שהובחנו הן מהתקופה הפרסית (המאה ה-8-4 לפנה"ס) ועד לתקופת הברזל 1 (המאה ה-12-11 לפנה"ס).

ממצאים מתקופת הברזל
תקופת הברזל 1 (המאה ה-12-11 לפנה"ס)

נמצאו יישובים באזורים B, D, K, ו-L.
עדות לתרבות הפלשתית עם כלי חרס פלשתיים מעוטרים בשפע, מונוכרום וגם ביכרום.
נתגלו חותמות אבן המתארות אריה וחיית קרניים.
נמצא קיר אדיר מלבני בוץ, אולי חלק ממצודה, שומר על היישוב.
תקופת הברזל 2 (המאה ה-10-9 לפנה"ס)
המעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2 מתאפיין בנוכחות סחורה קיפרו-פיניקית, כלים מסורקים ביד וצנצנות אחסון אופייניות.
הרפרטואר הקרמי עוזר לתארך את סוף תקופת הברזל 1 או את תחילתה של הברזל 2 לסביבות 1000 לפני הספירה.
תקופת הברזל 3 (המאה ה-8-6 לפנה"ס)
עיר מאורגנת מאוד או מצודה מבוצרת עם מערכת הגנה משוכללת ואדריכלות ציבורית.
התגלו חומת הגנה, סוללה, קרחון, מגדלי שמירה ואולי גם מבצר פינתי.
קיר ההגנה מצופה בשכבת טיח עבה השתמר לגובה של כ-4 מ'.
נמצאו עדויות להרס בשריפה לקראת סוף תקופת הברזל.
תקופת הברזל המאוחרת
שילוב של בנייה גזית בקירות מלבני בוץ, טכניקה שצוינה בתל שרע השכנה, מעידה על קשר בין האתרים.
יסודות חומת ההגנה חוזקו במבנה דמוי קרחון המעיד על טכניקות בנייה מתוחכמות.
הממצאים מתל הרור בתקופת הברזל מספקים תובנות משמעותיות על ההתפשטות הפלשתית והשפעתה התרבותית בנגב המערבי במהלך המאות ה-12 עד ה-11 לפני הספירה. התפתחות האתר מפלישתי ליישוב ישראלי מסומנת בפיתוח מתמשך ובתכנון עירוני מתוחכם.