מקום
תל שרע, הידוע גם בשם תל אש-שריעה, שוכן במדבר הנגב המערבי, על הגדה הצפונית של נחל גרר, כ-20 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע. האתר ממוקם באופן אסטרטגי על הכביש הראשי מעזה לבקעת באר שבע וים המלח.
זיהוי
זיהוי תל סרה היה נושא לוויכוחים רבים. הוא נקשר לכמה ערים מקראיות, כולל הורמה, גרר וציקלג. הזיהוי האחרון עם ציקלג נתמך בנתונים היסטוריים, גיאוגרפיים וארכיאולוגיים, וקשור לעיר שבה מצא דוד מקלט משאול.
הקשר היסטורי
ההיסטוריה של תל שרע משתרעת מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. חשיבותו של האתר בולטת במיוחד בשכבות מתקופת הברזל, המספקות עדות לכיבוש פלשתי וישראלי ומצביעות על המשכיות של התיישבות מהתרבות הפלשתית לתקופה הישראלית.
במקרא
התייחסויות מקראיות לציקלג, המזוהה בפוטנציה עם תל סרה, כוללות את אזכורה כעיר בשטחי יהודה ושומרון. הוא מצויין גם כאזור פלשתי וכנגב של הכריתים. הממצאים באתר מתקופת הברזל תורמים להבנת הנוכחות הפלשתית ויחסי הגומלין שלהם עם בני ישראל.
חפירות
בחפירות שנערכו בשנים 1972 עד 1979 בניהולו של א.ד. אורן נחשפו שכבות נרחבות מתקופות שונות. שכבות מתקופת הברזל חשפו רצף של יישובים המספקים תובנות על המעבר מתרבויות כנעניות לפלשתיות ולאחר מכן לתרבויות ישראליות.
ממצאים מתקופת הברזל
תקופת הברזל I (שכבה VIII)
- שלבי התיישבות: שלושה שלבי התיישבות עם מתקנים וממגורות מעל חורבות היישוב הכנעני.
- כלי חרס: כולל כלים פלשתיים, כלי חרס מסוג אשדוד וכלי חרס מוברקים ביד.
- אדריכלות: בתים אופייניים בני ארבעה חדרים, המעידים על מסורות אדריכליות פלשתיות.
תקופת הברזל II (שכבה VII) - המשכיות: אין סימני הרס או פערים בכיבוש משכבה VIII, המעידים על מעבר אורגני להתיישבות ישראלית.
- מוצא אתני: מהממצאים עולה כי הגרעין האתני של תל סרה בתקופת הברזל I-II היה פלשתי.
תקופת הברזל III (שכבות V-VI) - כיבוש מאוחר יותר: עדות להמשך הכיבוש למאות ה-8-6 לפני הספירה, אם כי ממצאים ספציפיים משכבות אלו לא פורטו בסיכום שסופק.