מיקום וזיהוי
קומראן ממוקמת על החוף המערבי של ים המלח, מזוהה עם עיר (עיר המלח)
המוזכר בתנ"ך (יהושע ט"ו:61-62).
היסטוריה
תקופת הברזל
התיישבות מוקדמת: היישוב הקדום ביותר מתוארך לתקופה הישראלית, עם מבנים מהמאה ה-8 עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה, שנהרסו במהלך נפילת ממלכת יהודה.
התקופה ההלניסטית עד הרומית
יישוב מחדש: לאחר מאות שנים של נטישה, קומראן יושב מחדש, תוך שימוש חוזר בשרידי המבנים הישראלים. הקהילה פרחה בתקופה ההלניסטית, במיוחד בתקופת יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, עם הרחבות משמעותיות ובניית מבנים קהילתיים.
הרס וכיבוש מחדש: המקום נפגע ברעידת אדמה ושריפה בסביבות 31 לפנה"ס, מה שהוביל לנטישה זמנית. הוא יושב מחדש זמן קצר לאחר מכן, והמשיך באורח חייו הקהילתי עד להשמדתו בשנת 68 לספירה במהלך המרד היהודי נגד רומא.
חפירות
- מגילות ים המלח הראשונות התגלו על ידי רועים בדואים בשנת 1947 במערה 1, סמוך לחוף הצפון מערבי של ים המלח.
- בשנת 1949 נחפר אתר המערה על ידי משלחת משותפת של מחלקת העתיקות של ירדן, המוזיאון הארכיאולוגי של ארץ ישראל (כיום מוזיאון רוקפלר), וה- Ecole Biblique et Archeologique Française.
- ח'רבת קומראן, הממוקמת כק"מ אחד דרומית למערה ומעט רחוק יותר מערבית לים המלח, נחפרה באותה חסות בחמש מסעות רצופים בין השנים 1951 עד 1956. המערכה האחרונה סקר גם את האזור שבין קומראן לעין פשקה, כשלושה ק"מ דרומה, שם נחפר ב-1958 מתחם מבנים.
ממצאים
- חיי קהילה: חפירות חשפו קומפלקס של מבנים, כולל חדר אוכל/חדר אוכל גדול, סדנת חרס, סקריפטוריום ומערכות מים משוכללות המציעות שיטות טיהור פולחניות. בית קברות נרחב עם למעלה מ-1,100 קברים מעיד על קהילה משמעותית ומאורגנת.
- מגילות וכתבי יד: גילוי מגילות ים המלח ליד קומראן במערות היה מכריע. כתבי יד אלו מספקים תובנות לגבי אמונות הקהילה, שיטות העבודה והחיים העדתיים שהבדיל אותם מהזרם המרכזי ביהדות.
- קשר עם האיסיים: רוב החוקרים קושרים את קהילת קומראן עם האיסיים, מסקנה הנתמכת בראיות הארכיאולוגיות ובתיאוריו של פליניוס הזקן של האיסיים החיים בבידוד ליד ים המלח.
מקורות
Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)