אשדוד-ים נמצאת ברצועת החוף הדרומית של העיר אשדוד המודרנית, כ-5 ק"מ צפון-מערבית לתל אשדוד. בתקופת הברזל, הפכה אשדוד ים לעיר נמל מרכזית המשרתת את העיר אשדוד, אחרי חורבנו של הנמל הקדום בתל מור הסמוך. האתר מזוהה היסטורית בתעודות אשוריות כאחת משלוש ערים: אשדוד, אשדוד ים ("אשדודימו") וגת – אותן כבש המלך האשורי סרגון השני. העיר מופיעה על מפת מידבא מהמאה ה-6 לספירה וביוונית שם המקום הוא אָזוֹטוֹס פאראליוֹס ("אשדוד שעל הים"). מדרום לאתר נמצאת מצודה איסלאמית וצלבנית, ששרידיה עומדים עד היום. באתר ממצאים מתקופות הברונזה המאוחרת, הברזל, הפרסית, הקלאסיות והאסלאמית ועד התקופה הצלבנית.
תולדות החפירה
האתר נחפר לסירוגין בין השנים 1968-1965 על ידי משלחת בניהולו של ד"ר יעקב קפלן מטעם מוזיאון העתיקות של תל אביב-יפו, והתמקדה במערכת הביצורים. מאז 2013 נחפר אתר על ידי משלחת בניהולו של פרופ' אלכס פאנטאלקין מטעם המכון הארכאולוגי באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אנג'ליקה ברליג'ונג מהמכון לברית הישנה של אוניברסיטת לייפציג בגרמניה.
שרידי עיר הנמל המבוצרת באשדוד-ים
חפירות קפלן באתר חשפו מערכת ביצורים המורכבת מחומת בוץ בעובי של כ-3.5 מ', הסובבת שטח בגדול של כ-67 דונם. הביצורים תוארכו למאות ה-8-7 לפנה"ס, סביב הכיבוש האשורי של הארץ. לדעתו של קפלן, הביצורים נבנו במסגרת המרד כנגד האשורים. החפירות מטעם אוניברסיטת תל אביב התמקדו הן בביצורים והן בעיר העליונה של התל והניבו ממצאים מתקופת הברזל 2ב' אשר מאששות את הערכות התיארוך של קפלן. בנוסף טוען פאנטאלקין כי שיטת הבנייה של החומה הינה מקומית (אם כי עשויה להיות תחת מעורבות אשורית) וכי מטרתה של החומה הינה להגן על הנמל.
כיבושה של אשדוד-ים בידי סרגון השני
בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס, שלט באשדוד-ים אדם בשם "יאמאני" (אשר לדעת קפלן היה ממוצא יווני-קפריסאי ולא השתייך לזרע המלוכה באשדוד). יאמאני המורד, לדעת קפלן, הוא זה שהקים את הביצורים באשדוד-ים. כתגובה למרד, אשדוד-ים נכבשה במהלך מסע המלחמה של המלך האשורי סרגון השני (713-712 לפנה"ס). אחרי כיבושה הביא סרגון מתיישבים חדשים לעיר, עובדה המתיישבת לדעת קפלן עם שינוי מסוים באופי הממצאים באתר.
בניגוד לדעתו של קפלן, פרופ' ישראל פינקלשטיין וד"ר לילי זינגר-אביץ טענו כי הביצורים באשדוד-ים הינם תוצאה של העברת אוכלוסייה על ידי סרגון השני אחרי כיבוש אשדוד (עובדה שנתמכת לדעתם על ידי חוסר בממצאים בתל-אשדוד בתקופה של אחרי הכיבוש). לטענתם, החומה נבנתה אחרי מעבר המתיישבים החדשים והפליטים מאשדוד. עוד נטען, כי כל האזכורים ההיסטוריים של אשדוד במאות 6-7 לפנה"ס מתייחסים למעשה לאשדוד-ים אשר תפסה את מקומה של אשדוד כעיר מרכזית. פרופ' נדב נאמן מצטרף להערכה כי אשדוד נותרה שוממה אחרי המרד וכי סרגון בנה וביצר את אשדוד-ים. הופעתה של אשדוד-ים במפת מידבא מהמאה ה-6 לספירה, מחזקת את טענת היותה עיר בעלת חשיבות.
פאנטאלקין, מנהל המשלחת הנוכחית של אוניברסיטת תל אביב, מוסיף כי הנמל באשדוד-ים שירת את הממשל האשורי לצרכי פיקוח ומכס במסחר העירני לאורך חוף הים התיכון ומצרים, בדומה לנקודות חופיות נוספות באזור (כמו תל כודאדי).
אשדוד-ים לאחר תקופת המקרא
מהתקופה ההלניסטית נמצאו שרידי מבנה מונומנטלי אשר נחרב, על פי ממצא המטבעות וכלי החרס, בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. מבחינת מכלול ממצאי המתכת ההלניסטים באתר משער פרופ' פאנטאלקין כי המבנה עשוי היה להשתייך ליחידה של שכירי חרב של הצבא הסלווקי ונחרב בכיבוש החשמונאי. בתקופה הביזנטית היתה אשדוד-ים (או בשמה היווני אָזוֹטוֹס פאראליוֹס) עיר נמל משגשגת. לאחר הכיבוש האיסלאמי של הארץ במאה ה-7 לספירה, נבנתה מדרום לאשדוד-ים מצודה המכונה קלעת אל-מינה ("מצודת הנמל" – מצורף למטה סריקת תלת-מימד שלה). אותה מצודה בוצרה שוב במאה ה-10 בימי השושלת הפאטימית, ושוב על ידי הצלבנים. המצודה, יחד עם אשדוד-ים, נחרבה וננטשה לאחר כיבוש הממלכה הצלבנית על ידי הסולטאן הממלוכי ביברס ב-1270 לספירה.
Ashkenazi, D & Fantalkin, A. 2017. Archaeometallurgical and archaeological investigation of Hellenistic metal objects from Ashdod-Yam (Israel). Archaeological and anthropological sciences, 2019, Vol.11 (3):913-935.
מקורות
Fantalkin, A. 2014. Ashdod-Yam on the Israeli Mediterranean Coast: A First Season of Excavations. Skyllis: Zeitschrift für Unterwasserarchäologie 14/1:45–57.
Finkelstein,I. and Singer-Avitz, L. 2001.Ashdod Revisited. Tel Aviv 28:231-259.
Kaplan, J. 1969. The Stronghold of Yamani at Ashdod-Yam. Israel Exploration Journal 19: 137–149.