הסיפור המקראי על תולדותיה של ממלכת יהודה, כפי שסופר בספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, מתאר את נקודת המבט של העילית הירושלמית: את מה שזו ידעה, את מה שרצתה לספר ואת מה ששירת את האינטרסים הפוליטיים, הדתיים וגם הכלכליים שלה. בסדרת ההסכתים הזו ננסה לברר מה לא סיפרו המחברים של ההיסטוריה המקראית בתיאור ההיסטורי שלהם? מצד אחד הם לא סיפרו על מה שהם בעצמם לא ידעו, בעיקר על אירועים מהעבר הרחוק. מצד שני הם לא סיפרו על מה שהתרחש רחוק מן העין ורחוק מהלב – הרחק מירושלים ומגבולות יהודה. אבל בעיקר מעניין להבין את מה שהמחברים של התיאורים המקראיים לא סיפרו למרות שהם, וגם הקהל שעבורו הם כתבו את הדברים, ידעו, ואולי אפילו ידעו היטב, אבל הם לא רצו לספר, כי הדברים לא תאמו את הקו ההיסטורי שלהם, את מטרות הסיפור ואת האידיאולוגיה שלו. מחקרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו גם מחקר של הטקסט המקראי מאפשרים לנו לחשוף את הסיפור שלא סופר. זה מה שנעשה בהמשך הסידרה