מקום
חורבת עוזה (חרבת עזה) ממוקמת בקצה המזרחי של בקעת ערד, דרומית מזרחית לתל ערד, ומשקיפה על נחל קינה. האתר מורכב ממצודה עם מגדלים מתקופת הברזל ויישוב קטן מתקופת הברזל.

זיהוי
האתר נסקר לראשונה בתחילת המאה ה-20 ולאחר מכן נחפר בשנות ה-80. בתחילה הוא נחשב למבצר רומאי אך מאוחר יותר זוהה עם קינה המקראית.

סקירה היסטורית

לחורבת עוזה, השוכנת במדבר הנגב ליד תל ערד, היסטוריה עשירה המשתרעת על פני מספר תקופות, ובראשן תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית. מיקומו האסטרטגי של האתר בסמוך לנחל קינה ושליטתו על הדרך הקדומה המקשרת את האזור לאדום ולערבה הפכו אותו לישוב חשוב בתקופות אלו.

הקשר המקראי

קינה: בהתבסס על שיקולים כרונולוגיים ותוצאות חפירה, חורבת עוזה מזוהה עם קינה המקראית (יהושע ט"ו, כ"ב). זיהוי זה משמעותי שכן הוא מציב את האתר בתוך ההקשר הטריטוריאלי של הנרטיבים המקראיים.

רמות-נגב: זיהוי אפשרי מקראי נוסף הוא עם רמות-נגב (יהושע יט, ח), המוזכרת כחלק משטחו של שמעון. זיהוי זה נתמך במיקומה האסטרטגי של חורבת עוזה בנגב ותפקידה בהגנה האזורית.

השפעה אדומית: גילויו של אוסטרקון אדומי מצביע על כך שלחורבת עוזה היו קשרים עם אדום, במיוחד בתקופת בית ראשון המאוחרת. זה מתיישב עם תיאורי המקרא על תנועות אדומיות ואינטראקציות עם ממלכת יהודה.

חפירות
החפירות בחורבת עוזה נערכו במשך מספר שנים, החל מקיץ 1982. את העונה הראשונית הובילו א' בית אריה וב' קרסון, שייצגו משלחת משותפת של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת ביילור. עונות חפירה נוספות נערכו בין השנים 1983-1986 ושוב בשנת 1988. חפירות אלו התמקדו בעיקר בפסגת התל, כולל אזורים שונים המוגדרים כ-A, B, D ו-Y, וכן במדרון המזרחי ובמישורים הסמוכים.

האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה

האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. האסטרקון היה שבור לארבעה חלקים. הוא כתוב בצדו החיצוני של שבר פך או קנקן. הכתובת כתובה בכתב ארמי בדיו על חרס. המילים מופרדות זו מזו בנקודות. הכתובת פוענחה בעזרתו של יוסף נוה ומתוארכת לתחילת המאה ה־6 לפנה"ס

אֹמֶר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבלבל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה […
וְהֵרִם שָׁאֻל עַל מִזְ[בַּח קוֹס
… פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

ממצאים
תקופת הברזל:

• התגלה מבצר גדול (51 על 42 מ') מהמאה ה-7 לפנה"ס, מוקף חומה ובה עשרה מגדלים חיצוניים וכיסוי. השער והמגדלים היו מאפיינים בולטים.
• חצר המבצר הכילה חדרים ומכלול מבנים ורחובות, כולל במה שאולי היה מקום גבוה.
• בחלק מהחדרים נמצאו עדויות להתלקחות אלימה המעידות על הרס המבצר.
• יישוב מתוכנן ישב את גדת הוואדי, עם מבנים שנבנו על טרסות בשל השיפוע התלול.
• נמצאו חרסים האופייניים לנגב בסוף ימי בית ראשון, לצד 29 אוסטרקות וקנקן הנושא כתובות.
• המכתב האדומי שנמצא בקרב האוסטרקה מעיד על כך שהמבצר נפל לידי האדומים בערך בזמן חורבן בית ראשון.
  תקופה הלניסטית:
• המבצר יושב מחדש בין סוף המאה ה-3 לסוף המאה ה-2 לפנה"ס, חלק מהביצורים של דרום אידומיה.
• בוצעו שינויים גדולים במצודה, לרבות בניית חדרים חדשים וממגורה גדולה בעלת פנים אבן.
  התקופה הרומית:
• המצודה הייתה חלק מקו הביצורים הרומי (ליים) ועברה שינויים שונים.
• חדרים מהתקופה ההלניסטית המשיכו בשימוש, חלקם שוחזרו ובוצעו שינויים קלים.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)