תל זרור

תל זרור (חירבת א-תל דֻרֻר) שוכן במישור השרון מדרום למפגש הנחלים יצחק, חדרה ועירון, סמוך לשכונת בית אלעזר בחדרה. האתר מחולק בין שתי פסגות, בינן מפריד אוקף. ממערב להן נמצא בית קברות עתיק. בתל נמצאו עקבות התיישבות מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הממלוכית. על פי הממצאים שכנה במקום עיר מהחשובות בשרון בעת העתיקה. בין הממצאים הייחודים שהתגלו בתל: קערה עליה רשום "….בע לאלסמך" בארמית, פסלון של האל הכנעני "רשף" וכד אחסון הנושא את האות העברית נ'.

זיהוי וחפירות

את תל זרור זיהו בנימין מזר ונדב נאמן עם העיר "דֻרֻר" המופיעה ברשימות הערים של פרעה תחותמס השלישי (המאה ה-15 לפנה"ס). יוחנן אהרוני טען לזיהוי האתר כעיר "מגדל" המופיעה אף היא ברשימות אלה, ובכך גם יישוב בשם זה (מגדל-ינה) מופיע גם ברשימות בנו, אמנחותפ השני.

תל זרור הינו התל הראשון שנחפר באזור השרון. בשנת 1928 נעשתה באתר חפירת חתך על ידי הארכיאולוג הבריטי ג'ון גארסטאג. בין השנים 1967-1964 נחפר התל על ידי משלחת של החברה היפנית לחקר המזרח הקרוב בראשות ק' אוהטה ומשה כוכבי. עונת החפירה הרביעית התקיימה בשנת 1974. בשנת 2018 נערכה במקום חפירת הצלה על ידי רשות העתיקות בראשות דור גולן ודניאל עין מור.

השחזור ההיסטורי המוצג כאן מבוסס ברובו על פרשנות משה כוכבי לחפירות בשנות ה-70 שפורסמה בשנות ה-90.

תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת

ראשיתו של היישוב בתל זרור היא בראשית תקופת הברונזה התיכונה (2000-1800 לפנה"ס). שטח היישוב היה כ-50 דונם, והוקף בחומות בעובי 5 מ' שנבנו על גבי סוללות עפר. בצד המערבי התגלה חפיר אשר היה, ככל הנראה, מלא במים ושימש כתעלת מגן. בצד זה אף התגלו שרידי מגדל בתוך החומה. החופרים משערים כי תקופה זו היוותה את שיא השגשוג וההתרחבות של העיר, בדומה לתנופת העיור הרחבה באזור כולו.

רוב הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת התגלו על הפסגה הדרומית של היישוב. נחשף קטע ממבנה ציבורי אשר החופרים משערים ששימש כארמון של שליט מקומי, וננטש במאה ה-13 לפנה"ס. במדרונה הדרומי של העיר נמצאו שרידי מפעל נחושת ממנו התגלו תנורי היתוך וסיגים (פסולת הנוצרת במהלך ההיתוך) רבים. שרידי קרמיקה קפריסאית רבה, שככל הנראה הובאה עם חומר הגלם המתכתי, מצביעה על מסחר בינלאומי נרחב.

תקופת הברזל בתל זרור

את ההתיישבות בתקופת הברזל קשרו החופרים להגעתם של מתיישבים ישראלים. מתקופה זו נמצאו בורות אשר נחפרו בשרידי הארמון המשויך לברונזה המאוחרת. הבורות הכילו בעיקר עצמות חיות כשרות וקרמיקה אופיינית להתיישבות הישראלית במאות ה-13-12 לפנה"ס (תקופת הברזל 1א). כמו כן משויכים לתקופה זו גם כעשרה קברים.

במאה ה-11 לפנה"ס (תקופת הברזל 1ב) נבנתה בעיר מצודה. מתקופה זו נמצאו מספר קברים משפחתיים מכוסים בלוחות אבן, אשר הכילו מנחות קבורה עשירות ובהן פסלונים וכלים פלישתים. החופרים משערים כי בית קברות זה השתייך ל"סיקיל" (אחד מהעמים שכונו יחד "גויי הים") אשר בירתם שכנה בדור המרוחקת כ-20 ק"מ מתל זרור. מתקופה זו התגלתה צלמית אישה, שזוהתה כאלה עשתורת.

צלמית בדמות אישה (האלה עשתורת?) מתקופת הברזל 1 בתל זרור. מימדים: 10-6 ס"מ. מתוך: Ohata K (ed) 1967. Tel Zeror. Vol. II. Japan, Pl. XLVII. (רשות העתיקות)

מתקופת הברזל 2, מאות 8-9 לפנה"ס, נמצאו בפסגה הצפונית של התל בתים הבנויים בסגנון ארבעת המרחבים אשר הוקפו בחומה דקה יחסית. בתקופה זו סבלו המתיישבים, ככל הנראה, מפשיטות ארמיות ואשוריות אשר הובילו להרס ולחורבן. מתקופה זו נמצאו כמה ממצאים ייחודים, ביניהם קערה עליה רשום "….בע לאלסמך" בארמית, פסלון של האל הכנעני "רשף" וכד אחסון הנושא את האות העברית נ'.

העיר הישראלית חרבה, ככל הנראה, במהלך מסעות המלכים האשוריים ב-732 או 720 לפנה"ס.

תקופות מאוחרות

בחלקו הצפוני של האתר נמצאה קרמיקה מהתקופה הפרסית. בתקופה ההלניסטית שכן במדרון הצפוני בית חווה ממנו נמצאו מספר מתקנים חקלאיים. מהתקופה הרומית נמצא בתל זרור מגדל תצפית אשר ככל הנראה שימש כהתראה קדמית לעיר קיסריה מפני סכנה. באזור התל נמצאו קברים מהתקופה ההלניסטית והרומית המוקדמת. בתקופה הביזנטית נראה כי האתר ננטש ותושביו עברו לתל סמוך. בתקופה הממלוכית הוקם באתר כפר אשר שרד עד לתקופה העות'מאנית.

מקורות

Kochavi, M .Zeror, Tell. In  Stern, E. (ED). 1993.. Encyclopedia of Archeological Excavations in the Holy Land. Vol 4. Pp 1524-1526 The Israel Exploration Society. Carta. Jerusalem. 

אוהטה, ק. 1964. משלחת יפנית חופרת בתל זרור. חדשות ארכיאולוגיות 11. עמ' 21-23.

אוהטה, ק. 1965. העונה השניה של חפירות תל זרור. חדשות ארכיאולוגיות 16. עמ' 6-8.

אוהטה, ק. 1966. העונה השלישית של חפירות תל זרור. חדשות ארכיאולוגיות 20. עמ' 13-16.

עין מור, ד. גולן .ד. 2021. תל זרור. חדשות ארכיאולוגיות 133.