תקופת הברזל 2 (980—530 לפנה"ס*) בדרום הלבנט מתאפיינת בשינויים פוליטיים משמעותיים: בראשיתה קמו ממלכות חדשות – ממלכת ישראל, יהודה, עמון, מואב, אדום, והערים הפיניקיות והפלשתיות, בסופה נכבש על ידי אימפריות, ולאחריה ימשיך להיות תחת שליטה אימפריאלית עד העת המודרנית.

התקופה הינה הראשונה בהיסטוריה עבורה קיימים מקורות היסטוריים רבים: ספרי שמואל-מלכים וחלק מספרי הנביאים מתייחסים לתקופה ויתכן והחלו להיכתב במהלכה, וכן נמצאו מקורות חיצוניים למקרא, כגון כתובות מלכותיות או תעודות מנהליות, שנמצאו בארץ, במצרים ובשטחי ממלכת אשור.

קיימת מחלוקת רבה סביב החלוקה של התקופה לתתי-תקופות ותיארוכן: גישת "הכרונולוגיה הגבוהה" מייחסת את תחילתה לשנת 1000 לפנה"ס, בעוד "הכרונולוגיה הנמוכה" לשליש האחרון של המאה ה-10. אולם ניתן לחלקה לארבעה תתי-תקופות:

הברזל 2א (980—830 לפנה"ס) – מתחיל לאחר חורבן מספר ערים בכנען ביניהן מגידו ושילה, ומתאפיין בשינויים בתרבות הקרמית. היישוב הכפרי הענף בהר של הברזל 1 הצטמצם, והחלו להתפתח ערים כגון מצפה ושומרון, בהן זוהתה בנייה מונומנטאלית ייחודית. בעיקר בצפון הארץ התגלו מעט כתובות, ובירושלים טביעות-חותם. ברחבי הנגב החלו להופיע יישובים חדשים ומצודות, שככל הנראה מתקשרים לפעילות הענפה במכרות ואדי-פינאן.  

בתקופה טרם החלו להיווצר מקורות היסטוריים שנשמרו, אולם ה"ממלכה המאוחדת" המתוארת בספרי שמואל ומלכים מיוחסת אליה. קיומה אינו ברור בממצא הארכאולוגי, ושנוי במחלוקת במחקר. המשך התיאור המקראי על שתי ממלכות, ישראל ויהודה, ניכר יותר בארכאולוגיה, כאשר ממלכת ישראל הייתה ככל הנראה החזקה, ניהלה מלחמות עם ממלכת ארם, ונבנו בה מבנים מלכותיים וציבוריים. על מעמדה של ממלכת יהודה קיים ויכוח במחקר: יש הסוברים כי נהפכה לממלכה משמעותית רק במאה ה-9 לפנה"ס, ובצילה של ישראל. במקביל, פיתחו הממלכות הפיניקיות מערכת מסחר ים-תיכוני ענפה ושגשגו. לתקופה מתוארך גם מסע שישק המוכר מכתובת כרנך המצרית ומספר מלכים, אולם לא נמצא לו זכר ארכאולוגי ברור פרט לאסטלה שהקים שישק במגידו.    

הברזל 2ב (830—700 לפנה"ס) – מתחיל לאחר חורבן העיר גת, המיוחס לממלכת ארם, לאחריו ניכרים שינויים בתרבות הקרמית. התקופה נחשבת לתקופת פריחה בייחוד בממלכת ישראל, ומתאפיינת בגידול רב באוכלוסיית הארץ והתחדשות היישוב הכפרי. בערי הממלכה ניכרים ריבוד חברתי משמעותי, בנייה מונומנטאלית, מסחר בינלאומי, התפתחות המנהל ושימוש בכתב. אלו יחד עם המקורות ההיסטוריים מספרים על הפיכתה של ישראל לכוח אזורי מרכזי, שהתמודד מול ממלכות שכנות חזקות כגון ארם.

בשליש האחרון של המאה ה-8 כבשה האימפריה האשורית בהדרגה את ממלכת ישראל, הרגו והגלו רבים מהתושבים והפכו את המרחב לפחוות אשוריות. מתקופה זו ועד סוף תקופת הברזל התאפיין האזור בדלילות דמוגרפית וכלכלית.

ממלכת צור, ממלכת יהודה וערי פלשת הפכו לממלכות חסות של אשור והוסיפו לשגשג: ערים גדלו, נבנו בהן מבנים מונומנטאליים, הוקמו ישובים ומצודות חדשים, ומסוף התקופה נמצאו עדויות לכתב ומנהל. המסחר התפתח, והפיניקים הרחיבו את קשריהם הבינלאומיים. 

אולם מרידות של ממלכות אלו הובילו למסעות אשוריים נוספים לאזור שהמיטו חורבנות כבדים, האחרון מסע סנחריב ב-701 לפנה"ס שהוביל להרס ערי חבל השפלה, העברתה מממלכת יהודה לעקרון, לשפל דמוגרפי, הרס הכלכלה, וסוף התקופה.  

הברזל 2ג (700—586 לפנה"ס) – מייצג את השלטון האשורי בארץ-ישראל, תחתיו נשאר צפון הארץ פחוות אשוריות דלות, אולם בדרומה המשיכו ממלכות החסות לשגשג: ביהודה וערי פלשת ערים גדלו והוקמו בהן מבנים מונומנטאליים, השפלה שוקמה בחלקה, ונוצרו ישובים חדשים באזורים חדשים, כגון מצודות בהם עדות לכתב, מנהל, וצבא, או ישובים חקלאיים. תל-חדיד הפכה לעיר מנהל אשורית, וסביבה ניכרת עלייה בישוב, בחלקה כנראה התיישבות גולים. התרבות החומרית מעידה על פיתוח המסחר הבינלאומי, הממלכות הפיניקיות המשיכו לפתח את קשריהן והקימו מושבות מסחר בחופים זרים, וגם בפלשת ערים גדלו ושגשגו, כגון אשקלון ועקרון בה הוקמה תעשיית שמן-זית. חוקרים טוענים כי חלקים מהתנ"ך החלו להיכתב בתקופה זו.

לקראת סוף התקופה נחלשה האימפריה האשורית, הממלכה המצרית השתלטה לזמן קצר בעיקר על אזור החוף, ובמהרה כבשה האימפריה הבבלית את הלבנט באלימות תוך הרס, הריגה והגליה: ב-604 לפנה"ס החריבה את ערי פלשת, וב-586 את יהודה, והביאה לסוף התקופה.

הברזל 2ד' (586—530 לפנה"ס) – מייצג את שלטון האימפריה הבבלית במרחב. התרבות החומרית ממשיכה את קודמתה, אך הממצאים מהתקופה דלים, ופרשנותם שנויה במחלוקת. יש חוקרים הרואים בתקופה תקופת הרס ושפל יישובי, דמוגרפי וכלכלי בכל הארץ שנבעו מהכיבוש והשליטה הבבליים, אולם יש הסוברים שהחורבן הבבלי התמקד בערים ורק האליטה החברתית הוגלתה, וכי האזור הכפרי ורוב האוכלוסייה נפגעו מעט יחסית והצליחו להשתקם.  

חלקים מן המקרא מיוחסים לתקופה. סופה וסוף תקופת הברזל נבע מכיבוש הארץ על ידי הפרסים, ותחילת התקופה הפרסית.

*התאריכים לשיטת עמיחי מזר.

מקורות

מזר, ע. (נדלה ב-29 באוקטובר 2023). תקופת הברזל 1150—586 לפנה"ס. מכון ישראלי לארכאולוגיה. https://www.israeliarchaeology.org/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA/%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/

מזר, ע. (2019). תקופת הברזל 1. מתוך פאוסט, א., & כץ, ח. (עורכים). מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל: משלהי תקופת האבן ועד כיבושי אלכסנדר (כרך ב') (ע"מ 109—196). למדא – האוניברסיטה הפתוחה.

פאוסט, א. (2019). תקופת הברזל 2. מתוך פאוסט, א., & כץ, ח. (עורכים). מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל: משלהי תקופת האבן ועד כיבושי אלכסנדר (כרך ב') (ע"מ 197—321). למדא – האוניברסיטה הפתוחה.