אשתמוע

מיקום

אשתמוע מזוהה עם הכפר הערבי א-סאמוע בדרום הרי יהודה, כ-14 ק"מ דרומית לחברון. בשנת 1838 זיהה אדוארד רובינסון את סמוע עם אשתמוע המקראית. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מעשרה מטרים.

זיהוי האתר

אשתמוע הייתה עיירה בשטח יהודה, המוזכרת בתנ"ך (יהושע ט"ו:50) ומוענקת ללויים (יהושע כ"א:14; דברי הימים א' ו:42). דוד שלח שלל לזקני אשתמוע לאחר מסע נגד העמלקים (שמואל א' 30:28). אוזביוס, במאה ה-4 לספירה, התייחס אליו ככפר יהודי גדול.

היסטוריה והקשר מקראי

ההיסטוריה של אשתמוע משתרעת על פני מספר תקופות, עם ישוב בולט בתקופת הברזל. זה היה יישוב חשוב בשטח יהודה ומילא תפקיד משמעותי בהיסטוריה הדתית והתרבותית של האזור. חורבות אשתמוע מתוארכות לתקופת הברזל ב' (מאות 9-6 לפנה"ס), התקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס), התקופה ההלניסטית (מאות 4-1 לפנה"ס), והתקופה הרומית (1-3 לפנה"ס). מאות שנים לספירה). .

חפירות

חפירות סקר בשנים 1934-1936 הובלו על ידי ל.א מאייר וא' רייפנברג מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. חפירות נוספות בשנים 1969-1970 נוהלו על ידי ז' ייבין. חפירות אלו התמקדו בחשיפת חורבות בית כנסת במקום.

ממצאים

מטמון הכסף של אשתמוע

תגלית משמעותית באשתמוע הייתה מטמון הכסף מתקופת הברזל, שנמצא בצמוד לקיר הצפוני של בית הכנסת. מטמון זה נחשף בחדר ששימש למגורים עד לחפירות בשנת 1968. הכסף התגלה מתחת לרצפת חדר זה, שהונח ישירות על הסלע.

התיישבות מתקופת הברזל: אשתמוע הייתה יישוב פעיל בתקופת הברזל, כפי שמעידים השרידים הארכיאולוגיים. חומת העיר אשתמוע נבנתה בתקופת הברזל השנייה ועובה כ-4 מטרים. החומה תוחם שטח של כ-2 דונם. בית השער של אשתמוע הוא מבנה דו-חדרי עם חדר שמירה ומעבר. ארמון אשתמוע הוא מבנה גדול עם חצר מרכזית. מקדש אשתמוע הוא בניין קטן עם חדר יחיד.
בית הכנסת: בית הכנסת, מבנה מלבני בעל שלוש כניסות, היה ממצא משמעותי. הוא כלל אכסדרה, רחוב שמור היטב ופיאצה מרוצפת באבני משטח גדולות. פנים בית הכנסת כלל את ארון התורה, הבמה ושלוש כוכים בקיר הצפוני.
ריצוף פסיפס: בית הכנסת היה מקושט במדרכות פסיפס, כולל פסיפס בחמישה צבעים המתאר עץ וכתובת בארמית.
מאפיינים אדריכליים: קירות בית הכנסת השתנו ברוחב, כאשר האולם הפנימי אינו מחולק בעמודים. נמצאו ספסלי אבן ומיחרב המעידים על שימוש מאוחר יותר כמסגד.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 2-Israel Exploration Society (1993)