-1500
-1300
-1100
-900
-700
-500
-300
-100
הכרזת כורש

כתובת ובה הכרזה של כורש מלך פרס המאפשר ליהודים שהוגלו לבבל לחזור לארץ ישראל

קראו עוד >>

חורבן בית ראשון

חורבן ירושליים ובית המקדש הראשון . גלות בבל

מסע סנחריב

מסע סנחריב מלך אשור נגד יהודה והמלך חיזקיה

קראו עוד >>

חורבן שומרון

חורבן וגלות ממלכת ישראל בידי אשור

כתובת תל דן

כתובת המתארת ניצחון של מלך ארם (חזאל) על ישראל ויהודה

עדות חוץ מקראית ראשונה ל״בית דוד״

קראו עוד >>

קרב קרקר

853 לפנ״ס כתובת ובה תאור של קרב בין צבא אשור לברית של 12 מלכים הכוללת את אחאב מלך ישראל

עדות חוץ מקראית ראשונה למלך ישראלי

קראו עוד >>

מסע שישק

כתובת המתארת את מסע המלחמה של פרעה שושנק הראשון לארץ ישראל

איזכור חוץ מקראי ראשון שגם מופיע בתנך

קראו עוד >>

אסטלת מרנפתח

כתובת המתארת ​​את מסע המלחמה של פרעה מרנפתח (בנו של רעמסס השני) לארץ ישראל

אזכור חוץ מקראי ראשון של השם "ישראל

קראו עוד<<

map itself here
ארכיאולוגית
היסטורית
כנענים ומצרים
ראשית ישראל
ישראל ויהודה
יהודה ואשור
בבל
פרס
יוון
חשמונאים
ברונזה מאוחרת
תקופת הברזל 1
תקופת הברזל 2
תקופה פרסית
תקופה הלניסטית

פרסומים
close

כל הסוגים
טקסט
וידאו
פודקאסט
  • נחשפו סודות טקסי הפלישתים במקדש בעירו של גוליית

    21.02.24
    חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן בדקו באילו צמחים השתמשו בטקסים בגת המקראית. במחקר נחשף מידע חסר תקדים לגבי טקסים ומנהגים דתיים והאמונות של הפלשתים כמו מרכיבי המזון במקדש שלהם, תזמון הטקסים והצמחים לקישוט
  • מתקופת בית ראשון: תגלית ארכיאולוגית נדירה בת 2,800 שנה אותרה בצפון הארץ

    07.02.24
    מטייל גילה קמע חותם אשורי עתיק ונדיר מסוגו בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון. הקמע עשוי להעיד על נוכחות של פקידות אשורית (או אולי בבלית) במקום לפני כמעט 2,800 שנה
  • מטבע כסף נדיר וחשוב, בן כ-2,500 שנה, התגלה בהרי יהודה

    17.01.24
    המטבע, המהווה את אחת העדויות המוקדמות ביותר בארץ למעבר לשימוש במטבעות, התגלה בחפירת רשות העתיקות במימון נתיבי ישראל. עוד התגלו בחפירה מבנה מימי ממלכת יהודה - ובו משקולת שקל.
close
סינון
אתרים
תגליות חדשות
תגליות חשובות
שנוי במחלוקת
חוקר/ת
ספרי תנ״ך
חורבת לבנין
חורבת לבנין
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=XffhzIfrTMI"]

חורבת לבנין משתרעת על תל בגדה המערבית של נחל חכליל בפארק עדולם ומוקפת עמקים פוריים

לעיתים מזוהה עם העיר כזיב שבנחל יהודה (יהושע טו, מד') המוזכרת יחד עם קעילה ומראשה, ונזכרת גם בנבואת מיכה המורשתי יחד עם מרשת וגת מרשה ועדולם. אפשרות זיהוי נוספת היא "לבנה" הידועה שבשפלה (הגם שהזיהוי המקובל הוא בתל בורנה).

By Davidbena - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84225656
חורבת לבנין
תל אבו זרד
תל אבו זרד

מיקום וזיהוי

אתר תל אבו זרד הוא תל מרכזי במרכז ארץ ישראל בגבול בין

על הנתיב הראשי מצפון לדרום המחבר בין תל בלטה/שכם הקדומה לירושלים, ואפק הקדומה ממערב עם בית אל ממזרח.
תל אבו זרד כבר היה מוכר מסקרים במאות ה-19 וה-20 והוא זוהה בצורה משכנעת על ידי האב פ.-מ. הבל או.פ. עם תפוח מקראי (יהושוע י"ב יז; ט"ו 33; ט"ז ח; י"ז 7-8). י.

מתווה התישבותי של האתר

נתונים ארכיאולוגיים הנוגעים לישוב האתר בפרספקטיבה כרונולוגית התקבלו על ידי ממצאים וסקרים פני השטח וכן על ידי תצפיות סטרטיגרפיות ראשוניות. עם זאת, ישנם מספר מקורות היסטוריים המספקים מידע נוסף שיש להתאים לעדויות ארכיאולוגיות. .
נתונים שסופקו על ידי חיפוש ואיסוף פני השטח מופו על פני הטופוגרפיה של האתר כדי להראות את הרחבת הנוכחות האנושית בתקופות שונות. טווח התעסוקה של אבו זרד נבע מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה העות'מאנית, כלומר מסביבות 3000 לפנה"ס עד 1900 לספירה, עם כמה פערים משמעותיים בתקופת הברונזה הבינונית, כמו גם ברונזה התיכונה I.
בהתבסס על ממצאים פני השטח, חקירות קרקע ותת-קרקעיות, הצעה של ההיסטוריה ההתישבותית באתר עשויה להיראות כך:

תקופה I - התיישבות כפרית (לא מבוצר) מתקופת הברונזה הקדומה (EB II-III, 3000-2500 לפנה"ס)
תקופה II – תקופת הברונזה הבינונית (קברים על הגבעות הסמוכות) (EB IV, 2300-2000 לפנה"ס)
תקופה III - עיר מבוצרת מתקופת הברונזה התיכונה (MB II-III, 1750-1550 לפנה"ס)
תקופה IV - עיירה מתקופת הברונזה המאוחרת (LB I-III, 1550-1200 לפנה"ס)
תקופה V – יישוב ועיר מתקופת הברזל (א' א'-ב', 1200-586 לפנה"ס)
תקופה VI – חיל מצב הלניסטי-רומי (מאה 2 לפנה"ס - מאה 3 לספירה)/אר-רג'ה בורג'
תקופה VII – מוצב ביזנטי (המאה ה-4-7 לספירה)
תקופה VIII – מכפרי אסלאמי (אומאיד, איובי, ממלוכי, המאה ה-7-16 לספירה)

ח'רבת ג'דור
ח'רבת ג'דור

ח'רבת ג'דור, הנמצאת בסמוך לכפר בית אומר שבהרי יהודה, וצפונית לחלחול ולבית צור הנזכרות יחד עם העיר בתיאור המקראי

ח'רבת רבוד
ח'רבת רבוד

ח'רבת רבוד הוא תל קדום השוכן על אפיקו של נחל חברון, כ-8 ק"מ צפון-מערבית לכפר הפלסטיני א-סמוע וכ-3 ק"מ מערבית לעתניאל בדרום בהר חברון. התל מזוהה כאמור על ידי החוקרים עם העיר המקראית דְּבִיר.

hatul, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons
ח'רבת רבוד
תל נישא
תל נישא
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=TO7gi1FDyX8"]

תל נישא, נקרא גם תל נשם ובערבית תל אל-מנשיה, הוא תל בולט, בינוני, ממזרח לכביש 200- מכיוון עין הנציב לכיוון קיבוץ נווה-איתן. התל תועד על ידי המנדט הבריטי ונסקר על ידי נחמיה צורי. התל לא נחפר.

התל הוא חלק מעשרות תילים מהתקופות המקראיות שנמצאים בעמק בית שאן, החשובים בהם בית שאן ותל רחוב. פרופ' מזר מגדיר את כל הערים מסביב לתל רחוב מתקופת המלוכה כ"בנות של רחוב".  תל נישא נשלט בתקופת המלוכה על ידי תל רחוב ואכן הקרמיקה שלו זהה לרחוב במאות ה-9 -10 לפנה"ס.

גובה התל כ-10-15 מטר וגודלו כ-5 דונם. מדרום מערב לתל נובעים מעיינות, היוצרים את נחל איתן ואדי אל-מנשיה, היורד אל הירדן ממזרח. הנביעות בעצם מכתרים חצי מהתל מה שהופך אותו לבלתי עביר מכיוונים אלו. בתל התגלו חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה I,  המאוחרתהברזל I-II. ונראה כי זה היה בניין מנהלי כלשהו. נ. צורי כותב: על מדרונותיו המזרחיים והדרומיים של התל חשופים קירות מאבנים ומְלבנים, ואילו בפינה הדרומית הקיצונית חשוף מבנה לבנים, כעין מגדל (נחמיה צורי 1962).

אפשר להבחין בשרידי חומות בוץ בחלקו העליון מערבי של התל, ככל הנראה אלו שרידי חומות העיר מאמצע המאה התשיעית שחרבו על ידי חזאל מלך ארם-דמשק. אי אפשר להוכיח זאת מכיוון שיש עוד חורבנות נוספים בתקופת הברזל בעמק בית שאן, אך ההנחה היא סבירה לאור חפירות תל רחוב הסמוכה. יתכן כי בעתיד יילקחו לבני בוץ לבדיקה מגנטית שתקבע אם מדובר בחורבן חזאל, תגלת פלאסר או שישק.

בתל נמצאו נרות, פך בעל מסננת, קרמיקה ממורקת במירוק פרוע, ידיות סירי בישול, שני כלי בהט, שתי קעריות, כלי זאומורפי, משקולות נול דמויות ביצה מאבן גיר ומבהט מקומי וחץ מברונזה. התל שמור מאוד, וממנו תצפית מרשימה לכל עמק בית שאן ולכיוון הירדן. האתר מופיע בתיק ארכיון רשות העתיקות המנדטורית, ומצוין כי החלק העליון של התל מעובד (1932). להלן חלק ממה שנכתב על התל:

סקר ארכיאולוגי משנת 1932 דיווח: תל גדול למדי שנראה שיש בו כלי חרס החל מהאלף ה-3 לפנה"ס. החלק העליון של התל מעובד. ישנו מעיין מים קטן שנובע ומקיף את האתר מדרום מערב ומשם ממשיך לזרום מזרחה ובעצם יוצר ביצור טבעי / חפיר עם מים בחלקו של התל. ייתכן שבדפנות התל בכיוון דרום-מערב ישנם קברים. המודד ראס הוסיף: "שלוש אבנים גדולות ומחוספסות שנבנו כחלק מקיר נחשפו בהשפעת הגשם הכבד על הפינה המזרחית של הקצה העליון. ראס התכוון ככל הנראה לחומת לבני בוץ מתקופת הברזל II במקום זה.
כנראה זה החומה החיצונית של היישוב העליון הישן. הסוקרים סיכמו: "חפירה מומלצת".

מקורות

הסקר הבריטי PEF 1865.

צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך בקעת בית שאןהכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. ירושלים.

Archive of the Department of Antiquities of Mandatory Palestine (1919 – 1948)The Israel Antiquities Authority

קומראן
קומראן
[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=zrfyhcuL3hk"]

מיקום וזיהוי
קומראן ממוקמת על החוף המערבי של ים המלח, מזוהה עם עיר (עיר המלח)
המוזכר בתנ"ך (יהושע ט"ו:61-62).

היסטוריה

תקופת הברזל
התיישבות מוקדמת: היישוב הקדום ביותר מתוארך לתקופה הישראלית, עם מבנים מהמאה ה-8 עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה, שנהרסו במהלך נפילת ממלכת יהודה.


התקופה ההלניסטית עד הרומית
יישוב מחדש
: לאחר מאות שנים של נטישה, קומראן יושב מחדש, תוך שימוש חוזר בשרידי המבנים הישראלים. הקהילה פרחה בתקופה ההלניסטית, במיוחד בתקופת יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, עם הרחבות משמעותיות ובניית מבנים קהילתיים.
הרס וכיבוש מחדש: המקום נפגע ברעידת אדמה ושריפה בסביבות 31 לפנה"ס, מה שהוביל לנטישה זמנית. הוא יושב מחדש זמן קצר לאחר מכן, והמשיך באורח חייו הקהילתי עד להשמדתו בשנת 68 לספירה במהלך המרד היהודי נגד רומא.

חפירות

  • מגילות ים המלח הראשונות התגלו על ידי רועים בדואים בשנת 1947 במערה 1, סמוך לחוף הצפון מערבי של ים המלח.
  • בשנת 1949 נחפר אתר המערה על ידי משלחת משותפת של מחלקת העתיקות של ירדן, המוזיאון הארכיאולוגי של ארץ ישראל (כיום מוזיאון רוקפלר), וה- Ecole Biblique et Archeologique Française.
  • ח'רבת קומראן, הממוקמת כק"מ אחד דרומית למערה ומעט רחוק יותר מערבית לים המלח, נחפרה באותה חסות בחמש מסעות רצופים בין השנים 1951 עד 1956. המערכה האחרונה סקר גם את האזור שבין קומראן לעין פשקה, כשלושה ק"מ דרומה, שם נחפר ב-1958 מתחם מבנים.

ממצאים

  • חיי קהילה: חפירות חשפו קומפלקס של מבנים, כולל חדר אוכל/חדר אוכל גדול, סדנת חרס, סקריפטוריום ומערכות מים משוכללות המציעות שיטות טיהור פולחניות. בית קברות נרחב עם למעלה מ-1,100 קברים מעיד על קהילה משמעותית ומאורגנת.
  • מגילות וכתבי יד: גילוי מגילות ים המלח ליד קומראן במערות היה מכריע. כתבי יד אלו מספקים תובנות לגבי אמונות הקהילה, שיטות העבודה והחיים העדתיים שהבדיל אותם מהזרם המרכזי ביהדות.
  • קשר עם האיסיים: רוב החוקרים קושרים את קהילת קומראן עם האיסיים, מסקנה הנתמכת בראיות הארכיאולוגיות ובתיאוריו של פליניוס הזקן של האיסיים החיים בבידוד ליד ים המלח.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)

קומראן
רפיח
רפיח

מיקום

על הגבול עם מצריים כ30 קמ דרומית לעזה רפיח היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה

ברונזה המאוחרת

בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, כנראה כ-2 ק"מ מדרום לתל רפיח שכנה רפיח הקדומה, יישוב חשוב על "דרך הים" (או דרך הורוס כפי שקראו לה המצרים), שלא עברה ממש בקרבת החוף מחמת רצועת החולות הנודדים. אזור עזה, שבגבול הדרומי של ארץ כנען, היה לאחד ממעוזי השלטון המצרי, כולל רפיח, תל אל-עג'ול, שיח' זוויד, תל שרוחן ועזה, שהייתה לבירת השלטון המצרי בכנען. קטע זה של הדרך היה חיוני ביותר למצרים, ולכן הוקמה לאורכו שורה של מבצרים, תחנות דרך ובארות מים במרחקים קבועים, במגמה להקל את המעבר של הצבא המצרי. תחותמס השלישי (המאה ה-15 לפנה"ס) עבר בה בדרכו לכיבוש תל מגידו. העיר מוזכרת בפפירוס אנסטאזי א' מתקופת פרעה סתי הראשון (המאה ה-14 לפנה"ס), הכותב מתאר אתרים ברחבי האימפריה, מתאר את העיר רפיח, את ביצוריה ואת מיקומה הגאוגרפי ביחס לעזה. מתקופת פרעה סתי הראשון (המאה ה-14 לפנה"ס). התעודה המקיפה ביותר, המתארת את "דרך הים", הוא הקטע הגאוגרפי שבאיגרת הסופר המצרי חורי מימי רעמסס השני (המאה ה-13 לפנה"ס)

תקופת הברזל

פעילות הדיפלומטית והצבאית של מצרים בראשית תקופת הברזל א' מלמדת שאפשרות התנועה לאורך "דרך הים" מתחנה אל תחנה, נשמרה ברציפות מתקופת הברונזה המאוחרת, לפחות כל זמן שמצרים נכחה בדרום ארץ כנען (1133 לפסה"נ בערך). אחר כך עוברת רפיח לשליטת הפלשתים, בגבולה הדרומי של ממלכתם. בשנת 925 לפנה"ס עצר בה צבאו של שישק במסעו לארץ ישראל.

עלייתו של סרגון השני, מלך אשור לשלטון (705–721 לפסה"נ) לוותה במרידות ברחבי האימפריה, וביניהן זאת של עזה בשנת 720 לפנה"ס. חנון מלך עזה הצטרף לקואליציה סורית–ארץ ישראלית שבראשה עמד יהובידי מלך חמת, ושנתמכה על ידי מצרים. המרד של עזה דוכא בקרב שנערך ליד רפיח, וחנון הובל לאשור כבול בשלשלאות. מפקד הכח המצרי שנשלח לעזרת חנון, נמלט בחזרה למצרים. רפיח נהרסה ותושביה הוגלו. במסעו השני לפלשת (716 לפסה"נ) מספר סרגון השני שהגלה אוכלוסייה אל נחל מצרים והושיב אותה באזור. מהלכיו של סרגון נועדו ליצור אזור חיץ עם גבול מצרים, שתושביו נאמנים לאשור.

במסעו העשירי, שנערך בשנת 671 לפנה"ס, כבש אסרחדון את מצרים. הוא מודיע, כי בדרכו עבר ברפיח שבקרבת נחל מצרים והמשיך עד מצרים.

תקופה הלניסטית

בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל במקום התרחש קרב רפיח, שהיה קרב מכריע במלחמה הסורית הרביעית בין תלמי הרביעי ממצרים ואנטיוכוס השלישי (הגדול) מהאימפריה הסלאוקית. הקרב נערך ב-22 ביוני 217 לפנה"ס, ליד רפיח, ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על קוילה-סוריה.

תקופה הרומית והביזנטית

בשנת 100 לפנה"ס כבש אותה אלכסנדר ינאי, והרס אותה. המצביא הרומי אולוס גביניוס בנה אותה מחדש בשנת 61 לפנה"ס, כחלק ממשימתו לחזק את האחיזה הרומית לאורך חופי הים התיכון.

יוסף בן מתתיהו כתב תיאור של מסע צבא רומא תחת פיקודו של טיטוס ממצרים לעזה. ביום אחד עבר את המרחק מפלוסיום עד מקדש זאוס קסיוס, ביום השני הגיע לאוסטרקינה, ביום השלישי הגיע אל אל-עריש, ביום הרביעי הגיע אל רפיח, וביום החמישי הגיע אל עזה.

בימי סטראבון נחשבה רפיח לחלק מפיניקיה.

בתקופה הביזנטית הייתה רוב האוכלוסייה נוצרית ובעיר שכן הגמון.

חורבת ענים
חורבת ענים

מיקום

חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר. האתר סמוך ליישוב ליבנה מדרום מערב

רקע

האתר זוהה לראשונה עם 'אנים' המקראי על ידי אדוארד רובינסון בשנות ה-30 של המאה ה-19. הוא מזוהה גם עם אנאיה הביזנטית, שאוזביוס מתאר כתשעה קילומטרים דרומית לחברון. לאחר הסקר של רובינסון, ביקר V. Guérin באתר בשנת 1863 וזיהה את נוכחות המבצר הישראלי. משה כוכבי סקר את האתר ב-1968, ואחריו צבי משל בשנים 1976-77. רק בסקר של צבי אילן בשנים 1986-87 זוהה בית הכנסת הביזנטי. הוא חפר את בית הכנסת, יחד עם דוד עמית, בשנים 1988-89. לבסוף, בשנים 2010-2011 חפרו עמית ואורן שמואלי שניים מהדירות התת-קרקעיות הביזנטית (ומאוחר יותר) במקום, כולל אחת שהכילה בית בד. אולם דירות אלו אינן כלולות בפרויקט. כיום שוכנת חורבת ענים באמצע יער יתיר, היער המדברי הגדול בישראל.

בית הכנסת הוא חדר רחב שהכניסה אליו פונה מזרחה, כמקובל בבתי הכנסת בדרום יהודה. ארון הקודש היה ממוקם על בימה גדולה בקצה הצפוני של אולם התפילה. בקדמת הכניסה היה נרתקס מקורה, שגגו נתמך בשורת עמודים, וחצר מרוצפת פתוחה, שכללה בור שטיפה מדרום. חדרים מחוץ לכותל הצפוני של בית הכנסת היו כנראה חדרי שירות לבית הכנסת.

המבצר הישראלי טרם נחפר.

נבי סמואל
נבי סמואל

נבי סמואל הוא אתר ארכיאולוגי בגודל של כ-15 דונם השוכן בקרבת ירושלים. זיהוי האתר אינו מוסכם בין החוקרים. בימי הביניים האתר זוהה במקורות יהודיים כמקומה של רמה, ביתו של שמואל הנביא, אך כיום מקובל לזהות את רמה עם א-רם. יש אשר הציעו לזהות את נבי סמואל עם 'הבמה אשר בגבעון' (מלכים א' ג', ד'); עם בארות, אחת מערי הגבעונים (יהושע ט', י"ז); או עם מצפה, עיר מרכזית בנחלת בנימין.

תולדות המחקר

לאורך שנים רבות זוהו באתר רק ממצאים מהתקופה הביזנטית והלאה, אך במסגרת סקר שנערך על ידי אמיר פלדשטיין וחוקרים נוספים במהלך שנות ה-80 התגלו באתר חרסים החל מתקופת הברזל והלאה. האתר נחפר לראשונה בשנים 2003-1992 על ידי יצחק מגן ומיכאל דדון מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה, ונחפר שוב, באופן נקודתי יותר, בשנים 2018-2008 על ידי בנימין הר אבן, גם מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה. טרם התפרסמו דו"חות מלאים של שתי החפירות.

האתר בתקופת הברזל והתקופה הבבלית

האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל 2 (אמצע המאה ה-10-שנת 701 לפנה"ס). אין ידוע מה הייתה צורת ההתיישבות של האתר בתקופת הברזל משום שבתקופה ההלניסטית האתר נחפר עד סלע האם וכל הממצאים הברזליים, הפרסיים והבבליים באתר התגלו במילויים של תעלות יסוד מהתקופה ההלניסטית. כנראה שלאתר היה אופי מנהלי כזה או אחר משום שהתגלו באתר ידיות קנקני 'למלך' וידיות 'רוזטה' רבות. אופי מנהלי זה של האתר נמשך ככל הנראה גם בתקופה הבבלית (539-586 לפנה"ס), ובא לידי ביטוי ב-20 ידיות עם טביעת 'אריה' המוכרת מהתקופה הבבלית, וחרפושית מצרית. ייתכן שבתקופה זו האתר היה כפוף לאתר המנהלי הגדול יותר ברמת רחל.

האתר בתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית

בתקופה הפרסית (332-539 לפנה"ס) האתר המנהלי במקום ככל הנראה עלה בחשיבותו, הדבר המתבטא בכ-40 ידיות קנקני 'יהד' שהתגלו במקום, יחד עם כלי קרמיקה שונים, מטבעות כסף ושתי בולות: אחת עם המילה 'פחו', המוכרת מבולות מרמת רחל, ואחת עם השם 'גדליה'. אין ידוע האם האתר יושב ברציפות במעבר מהתקופה הפרסית לתקופה ההלניסטית, או שנעזב ויושב מחדש במהלך התקופה ההלניסטית. האתר היה פעיל עד התקופה החשמונאית הקדומה, אז נעזב עד התקופה הביזנטית. ממצאים מהתקופה ההלניסטית כוללים: מבנים, תעלת ניקוז, 10 ידיות קנקני 'יהד' מהטיפוס המאוחר, ומטבעות הלניסטיים וחשמונאיים.

מקורות

מ' לאש, 'הערות לאפשרות זיהויה של המצפה בנבי סמואל', במעבה ההר 9 (תשע"ט), עמ' 144-127.

י' מגן ומ' דדון, 'נבי סמואל (שמואל הנביא – הר השמחה)', קדמוניות 118 (תש"ס), עמ' 77-62.

Y. Magen and M. Dadon, ‘Nebi Samwil (Montjoie)’, in: Bottini and others, One Land – Many Cultures: Archaeological Studies in Honour of Stanislao Loffreda OFM, Jerusalem 2005, pp. 123-138.

Y. Magen and B. Har-Even, ‘Persian Period Stamp Impressions from Nebi Samwil’, Tel Aviv 34 (2007), pp. 38-58.

חורבת חלוקים
חורבת חלוקים
[youtube_drone url="[youtube_drone url="https://www.youtube.com/watch?v=_gOZlBEBOOI"]

חורבת חלוקים ממוקם במרכז הנגב, כ-2 קילומטרים משדה בוקר, לאורך הכביש לירוחם. האתר פרוש לאורך שלושה יובלי נחל הרועה, אך רק הצד המזרחי של היישוב נשמר ונכלל במצגת זו. האתרים מורכבים ממבנה המורכב מטבעת חדרים עגולה – מה שנקרא "מבצר" – שני בתים ושני מגדלי שמירה – מגדל רומי שמור היטב שנבנה על חלק מיסודותיו של מגדל מתקופת הברזל. כל המבנים, מלבד המגדל הרומי המתוארך למאות הב'-ג' לספירה, מתוארכים לתקופת הברזל הקדומה, כנראה המאה העשירית לפנה"ס.

האתר נסקר לראשונה על ידי א' ענתי בשנת 1953, ולאחר מכן על ידי י' אהרוני בשנת 1958. רודולף כהן סקר את האתר בשנת 1965 ולאחר מכן חפר את האתר בשנים 1971-1972 עבור מחלקת העתיקות והמוזיאונים בישראל.

תעלות מסתוריות מימי מלכי יהודה התגלו בירושלים
תעלות מסתוריות מימי מלכי יהודה התגלו בירושלים
הקשר בין ממלכת שבא לישראל
הקשר בין ממלכת שבא לישראל
נחשפו סודות "בירת הנחושת" של תקופת הברונזה המאוחרת
נחשפו סודות "בירת הנחושת" של תקופת הברונזה המאוחרת
הסיבה שזירזה את קריסת האימפריה החתית
הסיבה שזירזה את קריסת האימפריה החתית
לוחות בשפה האמורית
לוחות בשפה האמורית

לוחות שנמצאו בעיראק מספקים הצצה לשפה האמורית, שממנה התפתחה העברית

בריכת השילוח תפתח לציבור
בריכת השילוח תפתח לציבור

בריכת השילוח העתיקה תיחשף במלואה מחדש

מטמון נדיר מתקופת המקבים
מטמון נדיר מתקופת המקבים

במדבר יהודה נחשפה עדות למרד המקבים ביוונים

קליע מלפני 2,200 שנה
קליע מלפני 2,200 שנה

קליע עופרת נדיר, הנושא כתובת מאגית ביוונית, התגלה ביבנה

התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית
התגלה המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית

המשפט התגלה על מסרק עשוי שנהב בחפירות בעיר הכנענית לכיש.

תארוך בעזרת שדה מגנטי
תארוך בעזרת שדה מגנטי

שיטה מהפכנית לתארוך אתרים ארכיאולוגיים בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים

כתובת בלעם / דיר עלא
כתובת בלעם / דיר עלא
החומה הרחבה בירושלים
החומה הרחבה בירושלים
כתובת עקרון
כתובת עקרון
By Oren Rozen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=46928974

כתובת עקרון התגלתה בחפירות עקרון ב1996, בשרידיו של מקדש המתוארך לרבע הראשון של המאה ה-7 לפנה"ס, מהתקופה בה עקרון היתה ממלכת חסות של האימפריה האשורית. הכתובת, אשר התגלתה על רצפת האזור הטקסי במקדש, חרוטה על אבן גיר שמידותיה38 x 61  ס"מ ומשקלה הוא 105 ק"ג. השפה של הכתובת היא בניב פלשתי של הכתב הפיניקי.

הכתובת נחשבת לאחד הממצאים החשובים ביותר בעקרון. זהו הטקסט הראשון שזוהה כ"פלשתי" שזוהה במחקר. במהלך השנים היו חילוקי דעות במחקר הארכיאולוגי לגבי מיקומה של עקרון הפלישתית, היו שזיהו את עקרון בתל קטרה שליד גדרה או עם תל בטש, חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון זיהה את עקרון ליד הכפר הערבי עאקיר (ועל כן המושבה מזכרת בתיה, נקראה בימי המוקדמים "עקרון"). במאה ה-19, חוקר ארץ ישראל יהוסף שוורץ טען שעקרון וקיסריה הן אותה עיר. כשהתחילה בשנות ה-80 החפירה בתל מקנה, חופרי האתר הציעו לזהותה עם עקרון. זיהוי זה נשאר שינוי במחלוקת עד למציאת הכתובת, המזכירה את "שר עקרון" ובכך נחתם הדיון המחקרי ונקבע כי תל מקנה היא אכן עקרון מהמקורות המקראיים והאשוריים.

תעתיק הכתובת. מקור: ויקיפדיה

הכתובת מזכירה חמישה משושלת מלכי עקרון לפי הסדר: אכיש, פדי, יסד, אדא ויער. המלכים אכיש ופדי מוזכרים כמלכי עקרון גם בכתובות מלכותיות אשוריות, כאשר פדי מוזכר במנסרת סנחריב המתארת את מסעו הצבאי לדיכוי המרד בארץ ב701 לפנה"ס. השם "אכיש" מופיע בספר שמואל א' כשמו של מלך גת. זוהי הפעם היחידה שבה מופיע שם של מלך פלשתי במקרא.

יש עניין רב בשמות המלכים לדיון במוצא הפלשתים. השמות פדי, יסד, אדא ויער הם שמות שמיים, אך השם אכיש הוא בעל בסיס לשוני יווני עתיק. טענה זו מהווה חיזוק לתיאוריה במחקר, על פיה מוצא הפלשתים הוא מכרתים או בערים היווניות באזור הים האגאי.

קשר אפשרי נוסף הוצע בעקבות שם האלה שלכבודה הוקדשה הכתובת וכנראה גם המקדש. הכתובת מוקדשת לאלה בשם "פתגיה אדוניתו", אלה פלשתית שלא היתה מוכרת למחקר הארכיאולוגי וההיסטורי עד לגילוי הכתובת. ישנן תאוריות רבות לגבי מקורה התרבותי של פתגיה, ויש המציעים כי מקורה בתרבות יוון. הסבר אחד הוא הדמיון בין "פתגיה" ל"גאיה", ויש חוקרים אשר הציעו לקרוא את שם האלה כ"פתניה", וכך לזהות את שמה עם שם תואר מוכר למספר אלוהויות מינואיות ומיקניות קדומות.

לוח גזר
לוח גזר

לוח שנה וטבלות של אותיות אלפבית, כולם בכתב עברי קדום . כתובות אלו נחשבות לכתובות העתיקות ביותר של הכתב העברי הקדום

כתובת השילוח
כתובת השילוח

תיאור השלמת נקבת השילוח שנכתב על ידי החופרים

אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל
אסטלת מרנפתח/מצבת ישראל

אסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו ובו מוזכר לראשונה השם ״ישראל״

תבליט לכיש
תבליט לכיש

סיפור כיבוש לכיש כפי שמתואר על ידי האשורים (סנחריב)

כתובת תל דן
כתובת תל דן

כתובת תל דן היא כתובת ניצחון כתובה בארמית, שבה מתפאר אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל

בכתובת ישנו אזכור חוץ מקראי ראשון ל״בית דוד״

מסע שישק/כתובת כרנך
מסע שישק/כתובת כרנך

כתובת בכרנך שבמצריים המתארת את מסע כיבוש של פרעה שושנק הראשון בארץ ישראל

זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני

גליל כורש
גליל כורש

כתובת על גליל (הגליל של כורש) המתארת את הכרזת כורש

היכן נמצאת ירושלים הקדומה?
היכן נמצאת ירושלים הקדומה?

ויכוח על ראשית ימיה של ירושלים ועל השאלה מי ומתי הפך אותה לעיר מבוצרת?

כתובת "ירבעל"
כתובת "ירבעל"
לוחית מהר עיבל
לוחית מהר עיבל

לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם

מתי הופיעה אדום?
מתי הופיעה אדום?
מוצאם של הפלישתים
מוצאם של הפלישתים
הייתה ממלכה מאוחדת?
הייתה ממלכה מאוחדת?

האם ישראל ויהודה היו אי פעם מאוחדות?

קריסת תקופת הברונזה המאוחרת
קריסת תקופת הברונזה המאוחרת
אוסטרקון ח'רבת קיאפה
אוסטרקון ח'רבת קיאפה
כתובת אשבעל בן-בדע
כתובת אשבעל בן-בדע
מיקומה של ציקלג?
מיקומה של ציקלג?

הצגת כל האפשרויות למיקומה של ציקלג המקראית

ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין
עמיחי מזר
עמיחי מזר
עודד ליפשיץ
עודד ליפשיץ
יובל גדות
יובל גדות
אהרון מאיר
אהרון מאיר
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל
ארז בן יוסף
ארז בן יוסף
אמנון בן תור
אמנון בן תור
סער גנור
סער גנור
דוד אוסישקין
דוד אוסישקין
נחום
נחמיה
עזרא
אסתר
איכה
קהלת
שיר השירים
רות
תהילים
מלאכי
אפס סינון
- מוזכר בתנ״ך
- ישוב
- ממצא
מקרא
|
מוזכר בתנ״ך
ישוב
ממצא
מקרא
טוען...