חורבת קיטמית - ארכאולוגיה מקראית

מיקום

חורבת קיתמית ממוקמת בבקעת ערד שבמדבר הנגב, על גבעה שטוחה ומוארכת בגובה 527 מטר מעל פני הים. האתר מציע נופים נרחבים של בקעות באר שבע וערד ונמצא בקרבת יישובים מתקופת הברזל כמו מבצר ערד, תל מלחתה ותל עירא. האתר ידוע בשרידי המקדש, הכולל מבנה מלבני עם שלושה חדרים, בנוי באבנים גדולות ומרוצף בטיח

מאת Neer lect – נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=93831605

מחקר וזיהוי

האתר התגלה בתחילת 1979 על ידי צוות סקר בראשות א' בית אריה, חורבת קיטמית מורכבת משני מתחמים של מבנים מלבניים ושני מתחמים עגולים. הוא זוהה כמיקומו של מקדש אדומי מסוף המאה ה-7 ותחילת המאה ה-6 לפני הספירה.

היסטוריה

האתר וממצאיו מתוארכים למאות ה-7-6 לפני הספירה, כלומר, סוף תקופת הברזל לפי תפקידו כמקדש אדומי בתוך ממלכת יהודה בסוף ימי בית ראשון, דבר המעיד על השפעה אדומית או רכישה טריטוריאלית בממלכת יהודה. הנגב המזרחי בסביבות חורבן בית ראשון.

במקרא

למרות שלא מוזכר ישירות בתנ"ך, חשיבותו של האתר נעוצה בהשתקפותו של הדינמיקה הגיאופוליטית של האזור בתקופת הברזל, במיוחד האינטראקציה בין האדומים לממלכת יהודה.

חפירות

חפירות נערכו בשנים 1984 עד 1986 על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית א' בית אריה. כל השטח נחפר, וחשף את מבנה המקדש וחפצים רבים.

ממצאים

מתחם א': אזור הפולחן הראשי עם מבנה מלבני, במה, אגן, מזבח ומכלאות. בבניין היו שלושה חדרים עם ספסלים שאולי שימשו בימות לפסלים או מזבחות. נמצאה כמות גדולה של שברים, עצמות בעלי חיים ופסלונים.

מתחם B: מתחם מלבני עם חדר, עמודים, חצר פתוחה וחדר עגול. הוא הכיל חרסים, שרידי בעלי חיים, כתובות ומג'בה (אבן קדושה).

כלי חרס: זוהו שתי קבוצות עיקריות – טיפוסים האופייניים ליהודה במאות ה-7 ותחילת ה-6 לפני הספירה, וכלי חרס אדומיים.

חפצי פולחן ואיקונוגרפיה: נמצאו שברים רבים של כנים, פסלוני חרס אנתרופומורפיים וזומורפיים ותבליטים שונים, המשקפים איקונוגרפיה מקומית של תקופת הברזל עם השפעות מתרבויות החוף ואתרים אדומיים בני זמננו.

פסלון שלוש קרניים

Anagoria, CC BY 3.0 https://creativecommons.org/licenses/by/3.0, via Wikimedia Commons

שלוש הקרניים של הפסלון הזה מזהות אותו כראש של אלוהות. היעדר זקן מרמז על אלילה, בעוד שרידי צבע מצביעים על כך שהפנים נצבעו במקור באדום והשיער והידית נצבעו בשחור. תווי הפנים והשיער עוצבו סביב חפץ חלול והתוויות מעט אסימטריות. האף בולט והשפתיים חתוכות בחיוך קטן.

סגנון החרס והממצא הביא לפרשנות האתר כמקדש אדומי, השוכן בסמוך למספר יישובים קטנים של יהודה ששמרו בחלקם על דרך העוברת מאדום דרך בקעת באר שבע ליהודה. מספר הפסלונים, כולל זה, לא נעשו באדום אלא יוצרו בסגנון אדומי מחומרים מקומיים באזור, כפי שעולה מניתוח הרכבם הכימי. לא ברור אם האתר שימש בעיקר אדומים, יהודים, או היה פתוח לכל אחד. ריבוי הפסלונים והממצאים הפולחניים בחורבת קיתמית עומד בניגוד גמור לכמות הקטנה שנמצאה בהיכל יהודה בערד, אך הסיבות לניגוד זה אינן ברורות לחלוטין.

מקורות

Stern, Ephraim-New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 4-Israel Exploration Society (1993)