חתושש הייתה העיר הראשית של המדינה החתית מראשיתה במאה ה-17 לפנה"ס ועד להתמוטטותה בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס. עד המאה ה-12 העיר השתרעה על שטח של 182 דונם שהיה מוקף בחומת מגן באורך 3.3 ק"מ. האתר ידוע בביצוריו המרשימים ובמבנים מונומנטליים, כולל מקדש אל הסערה ושער האריות. מלבד המבנים והחפצים המונומנטליים הרבים, החפירות חשפו למעלה מ-30 אלף שברי לוחות שהיו חלק מהארכיון המלכותי החיתי. העיר נהרסה בסביבות 1200 לפני הספירה וננטשה מאוחר יותר.
המערבי הראשון שביקר וכתב על חורבות העיר היה צ'ארלס טקסייר ב-1834, אך רק בשנות השמונים של המאה ה-19 זיהו ארצ'יבלד סייס וויליאם רייט את העיר כבירת ההיטי. החפירות הראויות הראשונות נעשו על ידי הוגו וינקלר ותיאודור מקרידי בשנת 1906, ומאז 1931 העיר נמצאת בחפירה כמעט רציפה על ידי המכון הארכיאולוגי הגרמני בפיקודו של קורט ביטל, פיטר נווה, יורגן סיהר וכיום אנדראס שכנר.