חתושש 

מיקום

חתושש שוכנת במרכז אנטוליה, בטורקיה של ימינו, ליד הכפר בוע'זקלה (Boğazkale), כ-150 ק"מ ממזרח לאנקרה. העיר נבנתה על מדרון סלעי בין שני ערוצים עמוקים, והשתרעה על פני כ-1.8 קמ"ר (כ-1,800 דונם): עיר תחתונה בצפון ועיר עליונה גדולה בדרום, שתיהן מוקפות חומות.

חתושש 
Bernard Gagnon, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons

זיהוי

זיהוי האתר עם חתושש, בירת החתים, ודאי: השם מופיע באלפי הלוחות שנמצאו בארכיון המלכותי שבמקום. הנוסע הצרפתי שארל טקסייה תיאר את החורבות לראשונה ב-1834, ובשנות ה-80 של המאה ה-19 הציעו ארצ'יבלד סייס וויליאם רייט שזו בירת החתים.

היסטוריה

במקום התקיים יישוב חַתִּי (Hattic) קדום, ובמאה ה-18 לפנה"ס היה בו מושב סוחרים אשוריים. המלך אניתה מכושרה החריב את העיר וקילל אותה, אך במאה ה-17 לפנה"ס הפך אותה חתושילי הראשון לבירת הממלכה החתית. בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה חתושש בירתה של אחת המעצמות הגדולות במזרח הקדום, שהתחרתה במצרים על השליטה בסוריה. לאחר קרב קדש (כ-1274 לפנה"ס) נחתם בין חתושילי השלישי לבין רעמסס השני הסכם השלום הקדום ביותר הידוע. בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, עם קריסת האימפריה החתית, נעזבה העיר ונשרפה בחלקה, והמלוכה החתית לא התחדשה בה.

הקשר מקראי

"החתי" נזכר במקרא בין עמי כנען (בראשית ט"ו, 20; דברים ז', 1), ובהם עפרון החתי שממנו קנה אברהם את מערת המכפלה (בראשית כ"ג) ואוריה החתי (שמואל ב' י"א). "מלכי החתים" שנזכרים בימי שלמה ובימי יורם (מלכים א' י', 29; מלכים ב' ז', 6) הם כנראה מלכי הממלכות ה"נאו-חתיות" בצפון סוריה, כמו כרכמיש, שקמו אחרי נפילת חתושש. הקשר בין "החתים" שבמקרא לבין האימפריה החתית שבירתה חתושש נתון לוויכוח במחקר.

תולדות המחקר

החפירות הראשונות נערכו בשנים 1906–1907 בידי הוגו וינקלר ותאודור מקרידי, שגילו את הארכיון המלכותי. מאז 1931 חופר במקום כמעט ברציפות המכון הארכאולוגי הגרמני, בראשות קורט ביטל, פטר נבה, יורגן זהר ואנדראס שכנר. ב-1986 הוכרז האתר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

ממצאים עיקריים

הארכיון המלכותי. יותר מ-30,000 לוחות ושברי לוחות בכתב יתדות, בחתית, באכדית ובשפות נוספות. ביניהם הנוסח החתי של הסכם השלום עם מצרים, תעודות היסטוריות, חוקים וטקסטים דתיים.

הביצורים והשערים. חומות כפולות עם מגדלים, מנהרה תת-קרקעית ("ירקאפי") ושערים מונומנטליים: שער האריות, שער המלך ושער הספינקסים.

המקדשים והמצודה. המקדש הגדול של אל הסערה ואלת השמש בעיר התחתונה, עשרות מקדשים בעיר העליונה, והמצודה המלכותית ביוק-קלה.

יזיליקיה. מקדש סלע סמוך לעיר, ובו תבליטים של תהלוכת אלים.

מקורות

Bittel, K. (1970). Hattusha: The Capital of the Hittites. New York: Oxford University Press.

Seeher, J. (2002). Hattusha Guide: A Day in the Hittite Capital. Istanbul: Ege Yayınları.

Schachner, A. (2011). Hattuscha: Auf der Suche nach dem sagenhaften Großreich der Hethiter. München: C.H. Beck.

UNESCO World Heritage Centre: Hattusha: the Hittite Capital

מצאתם טעות או מידע חסר בערך? כתבו לנו.

X
ארכיאולוג מקראי וירטואלי