החומה הרחבה בירושליים

החומה הרחבה, המכונה גם 'החומה הישראלית', 'חומת חזקיהו' ו'חומת אביגד', היא קטע של חומה מסיבית שהתגלה במסגרת חפירות העיר העתיקה בירושלים שנערכו לאחר מלחמת ששת הימים. החומה נמצאת בסביבת הגבול הצפוני של הרובע היהודי. מקובל לזהות את החומה עם "[החומה ה]אחרת" שבנה חזקיהו מלך יהודה במסגרת סדרת הביצורים שערך בירושלים כהכנה למרד של ממלכתו באשורים (דברי הימים ב' ל"ב, ה').

כיום ניתן לבקר באתר החומה הרחבה, ברחוב היהודים 87, ירושלים, בקרבת בית כנסת החורבה.

תולדות המחקר

החומה התגלתה במסגרת חפירות העיר העתיקה בירושלים בשנים 1978-1969 שנוהלו על ידי נחמן אביגד, מטעם רשות העתיקות והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. החלק הראשון של קטע החומה נחשף על בשטח החפירות שנוהל על ידי הלל גבע, עמיחי מזר ורוני רייך בשנים 1970-1969.

בניית החומה

החומה נבנתה בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס בקצה הצפוני של הגבעה המערבית של ירושלים. קודם לכן התקיים באזור שבו התגלה מקטע החומה יישוב יהודאי פרוז, אף הוא מתוארך למאה ה-8 לפנה"ס, שחלקו נהרס על מנת לאפשר את בניית החומה. החומה נבנתה באמצעות אבני גזית מסיביות, ברוחב של כ-7 מ' ובגובה של כ-8 מ'. חלקן אולי נלקחו מהבתים שנהרסו עבור בניית החומה. חומה זו ככל הנראה התחברה אל מגדל מסיבי שגם התגלה במסגרת החפירות, אשר ככל הנראה התחבר גם אל החלק המערבי של אותה חומה. בסביבת החומה ובמילויה התגלו חרסים מהמאות ה-7-8 לפנה"ס. במהלך החפירות התגלתה חומה צרה יותר, הנפרדת מהחומה הרחבה. חומה צרה זו מחזקת את ההשערה שהחומה הרחבה נבנתה במסגרת ההכנות של חזקיהו למרידה באשורים. כמו כן, באזורים הצמודים לתוואי המשוער של החומה הרחבה התגלו שרידי ביצורים קדומים יותר, השייכים למערכת ביצורים שלישית, שייתכן שמתוארכת לראשית המאה ה-8 לפנה"ס.

החומה לאחר מסע סנחריב

לאחר כישלונו החלקי של מסע סנחריב, ירושלים נותרה עומדת על תילה והחלה להתרחב מערבה, מעבר לקו החומה הרחבה, בקצב מהיר יחסית. אין ידוע מתי החומה הרחבה הוצאה משימוש וכוסתה. לדעת חלק מהחוקרים, ייתכן לזהות את החומה הזאת עם "החומה הרחבה" המוזכרת בספר נחמיה (ג', ח'; י"ב, ל"ח). החומה ככל הנראה עוד הייתה גלויה בתקופת בית שני, אז הייתה מכונה "החומה הישנה", כפי שעולה מדבריו של יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ברומאים ה', ד', ב').

מקורות:

נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים: פרשת החפירות הארכיאולוגיות ברובע היהודי של העיר העתיקה, ירושלים 1980.

ג' ברקאי, 'חומה נעלמה בירושלים של ימי בית ראשון', בתוך: א' פאוסט וא' ברוך (עורכים), חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס השביעי, רמת-גן תשס"ב, עמ' 44-39.

M. Broshi, ‘The Expansion of Jerusalem in the Reigns of Hezekiah and Manasseh’, IEJ 24 (1974), pp. 21-26.