חרסי שומרון הן כתובות שנכתבו על-גבי שברי חרס בניב של הכתב העברי קדום. החרסים התגלו מפוזרים בשכבת המילוי שנועד לבניית אחד המבנים המתחם המלכותי בשומרון המכונה "בית החרסים". נמצאו מעל 100 כתובות, רובן על ידי משלחת אוניברסיטת הרווארד ב1910 ועוד כמה בודדים על ידי המשלחת המשותפת באתר בשנות ה-30.
תעודות אלה מציינות שינוע של "יין ישן" ו-"שמן רחוץ". לעיתים הכתובות כוללות מידע מקור המשלוח, זהות המוען, זהות הנמען וטיב המשלוח. הכתובות לרוב מציינות את תאריך המשלוח לפי מניין השנים למלך למלך ישראלי שזהותו לא ידועה. שאלת זהותו של המלך (או המלכים) נבחנה על ידי חוגים אקדמאיים רבים בין הדעות המרכזיות הן שהתעודות נכתבו במהלך שלטונם של יואש (800-784 לפנה"ס) ויורשו ירבעם השני (788-747 לפנה"ס) או בשלטונו של ירבעם השני בלבד. כך, יצירת רוב מכריע של תעודות אלה תוארכה לשלבים הראשונים של הברזל 2ב' (המחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס). תיארוך המסמכים חשוב מאוד לחקר תפוצת הכתב (פלאוגרפיה) בישראל הקדומה וחקר המנהל בממלכה הצפונית. מחקר הנוגע למספר הכותבים או הסופרים שיצרו את המסמכים הסיק כי לכל היותר יצרו את הכתבים אך ורק שני סופרים/כותבים. עדות זו, יחד עם ממצאים נוספים מהתקופה, מרמזת על פעילות מוגבלת ומצומצמת של כתיבה בימי הממלכה הצפונית.
בראשית המחקר התייחסו חוקרים אל הכתובות כעדות למנגנוני מדינה מורכבים של הממלכה הישראלית. מנגד, בקרב תפיסות מחקרים נוכחיות התעודות נתפסות כעדות לשלבי למנגנון שלטוני ראשוני מאוד. טיעון זה נסמך בין השאר על כך שהכתובות מציינות מערכת יחסים שבטיים וההתקשרות בין הנמענים בשומרון לאלו בשטחים השבטיים באזור מנשה כפי שמוצג בטקסטים עצמם. ב2021 הוצעה השערה על-פיה הכתובות מייצגות פעילות נקודתית בתקופה ספציפית של ממלכת ישראל, הקשורה אולי לפולחן יותר מאשר למנהל.
מקורות
Finkelstein, F. 2021. “Notes on the Date and Function of the Samaria Ostraca”. Israel Exploration Journal 71. 162-179.
Finkelstein, F. 2011. Observations on the Layout of Iron Age Samaria. Tel Aviv 38. 194-207.
Nam, R.S. 2012. “POWER RELATIONS IN THE SAMARIA OSTRACA”. Palestine Exploration Quarterly 144(3). 155-163.
Niemann, H. M. 2008. “A New Look at the Samaria Ostraca: The King-Clan Relationship.” Tel Aviv (1974) 35 (2). 249–66.
Suriano, M. 2007. “A Fresh Reading for ‘Aged Wine’ in the Samaria Ostraca.” Palestine Exploration Quarterly 139 (1). 27–33.
Suriano , M. J. 2016. “Wine Shipments to Samaria from Royal Vineyards”. Tel Aviv 43(1). 99-110.
Franklin, N. 2004. Samaria: from the Bedrock to the Omride Palace. Levant 36. 189-202.