פנואל

ויקיפדיה

פְּנוּאֵל, העיר המקראית, מזוהה עם תל א-ד'הב א-שרקייה (Tell Edh-Dahab al-Sharqi), על גדתו הדרומית של נחל יבוק, 8 ק"מ מזרחית ליישוב המקראי סוכות. התל מבוצר בצורה טבעית.
לפנואל ישנו זיהוי נוסף: דיר עלה- Tell Deir Alla הנמצא מערבית לתל ולא על נהר היבוק.

זיהוי פנואל עם תל א-ד'הב א-שרקייה נראה הגיוני יותר משלוש סיבות:

1. התיאור של פנואל, למרגלותיו זורם נחל יבוק שהוא נחל איתן, ולא לאזור העמק בבקעת הירדן שבו שוכן דיר עלה. דיר עלה אינו ממוקם על היבוק.
2. ההתייחסות למגדל מבוצר, כנראה מקדש, מתאימה לאתר תל א-דה'ב א-שרקייה, שנראה כי בפסגתו מופיעים שרידים של מבנה מרכזי, כמסופר בספר שופטים: "בְּשׁוּבִי בְשָלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה".
3. פנואל אינו מוזכר בשום טקסט מקראי המדבר על בקעת הירדן.

פנואל במקרא

פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית, לפי הסיפור המקראי נאבק יעקב במלאך אלוהים, ליד מעבר היבוק. כתוצאה מזה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שראה את פניו של אלוהים שעימו נאבק: ”וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָצֵל נַפְשִׁי. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל…”

בתקופת התנחלות העיר נכללה בתחום שבט גד. פנואל נזכרת בתור תחנת מעבר מעל נחל יבוק בתקופת גדעון השופט, ברודפו אחר שרי צבא מדין: גדעון הגיע לפנואל ברודפו אחר זבח וצלמונע וביקש מתושבי העיר אספקה לצבאו. תושבי פנואל סירבו לעזור לגדעון. גדעון נדר נדר לנקום בתושבי העיר ולהרוס את מגדלם כשישוב:
”וַיַעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל…וַיַעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אֵנְשֵׁי סֻכּוֹת. וַיֹאמֶר גַּם לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמר: בְּשׁוּבִי בְשָלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה".

ירבעם בן נבט שהיה הראשון במלכי ישראל מולך בתחילה בשכם ואז עובר לפנואל:
”וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם…וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל”. המעבר לפנואל מתרחש קרוב מאוד למסע שישק בשנת 928 לפנה"ס. לאחר מסע שישק חזר ירבעם לתרצה.

לכל אורך התקופה המקראית שימשה פנואל בתור מקום אסטרטגי, שכן שלטה על אחד ממעברי היבוק והייתה מעבר הכרחי לכל מי שרצה להיכנס לארץ ישראל דרך מעברות הירדן בסמוך ליישובים אדם וסוכות. אזכורה של פנואל לכל אורך התנ"ך מופיע בהקשר זה. פנואל נמצאה ככל הנראה לא הרחק מהגבול עם ממלכת יהודה, ויתכן כי ירבעם ביצר את העיר לצורך הכשרתה לעיר גבול.

מקורות:

Finkelstein / Koch / Lipschits (2011) The Biblical Gilead Observations on Identifications, Geographic Divisions and Territorial History, In Ugarit-Forschungen 43, Pp. 148-149.

Pola T. Kröger H. (2013). A Preliminary report of the Tulul adh-Dhahab (Wadi Az-Zarqa) Annual of the Department of Antiquities of Jordan 57:81-96.

Pola T. al-Balawnah M. () Fragments of Carved Stones from Tulul adh-Dhahab in the Lower Wadi az-Zarqa". Journal of Epigraphy and Rock Drawings.