בישעיהו ח,1 נכתב: "קח לך גליון גדול וכתב עליו" אבל ממתי התחילו בעצם לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? בפרק הקודם הגענו אל אמצע המאה התשיעית לפנה"ס ואל הכתב העל אזורי, והפעם נמשיך ונספר על התפתחות הכתב העל אזורי, לכדי כתבים 'לאומיים' שהעברית היא אחת מהם.
מדוע הופיעה העברית קודם בישראל ורק לאחר מכן ביהודה? מה ניתן ללמוד מהארכיאולוגיה אודות התפתחות הכתב? לאן נשלחו פתקיות המשלוחים הידועים בשם 'חרסי שומרון' ומה ניתן ללמוד מהם? האם ניתן לדעת כמה סופרים היו בממלכת ישראל? מה מתואר בכתובת בלעם ומדוע היא כה משמעותית להבנת התפתחות הכתיבה באזורנו? כיצד נכנסת לסיפור שלנו שושלת בית עמרי ולמה בפועל אנחנו לא יודעים עליה הרבה? מתי מתחילה הכתיבה המלכותית ביהודה? לאיזו תקופה מתוארכים 'חרסי לכיש' המפורסמים? כיצד דוקא ערד הפכה למוקד הדיון אודות התפתחות הכתיבה בישראל ויהודה בתקופת המקרא? האם ייתכן כי בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לתארך את כתובות ערד לשלבים המוקדמים של ממלכת יהודה? אז מה בעצם הוביל לתחילת הכתיבה וכיצד בכל זאת היא התפתחה והתפשטה?
על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל בפרט.
האזנה נעימה,
יותם.