האתר שנמצא בהר אדיר היה, לדעת חוקרים, מרכזה של ישות פוליטית בגליל שהתקיימה בתקופה שלפני עלייתן של ממלכות ישראל ויהודה. עיקר האתר הוא מצודה טרפזית שרוחבה כ-47.5 מ', המבוצרת בחומת סוגרים ושוכנת על אחת מפסגות רכס מירון בגליל העליון. גובה הפסגה הוא 1004 מ' מעל פני הים וממנה תצפית טובה על הגבעות שמסביבת, מה שמספק לאתר יתרון אסטרטגי. אין שום אזכור להר אדיר בטקסט המקראי או במקורות אחרים, ועל פי הממצאים האתר מתוארך לתקופת הברזל 1 המאוחרת (המאות ה12-11 לפנה"ס).
גילוי וחפירה
המצודה התגלתה בטעות ב1975, כאשר תוך כדי עבודות סלילה נחשפו שני קירות. תחום הפיתוח סביב הכביש המודרני נחפר בחפירת הצלה וחשף את אחת מפינותיה של המצודה. החפירה נוהלה על ידי הארכיאולוגים פני ויטו ודוד דייויס מאגף העתיקות (כיום רשות העתיקות). האתר נחפר שוב בשנת 2019 על ידי חיה כץ (המכללה האקדמית כנרת), אשר פירשה מחדש את האתר.
כץ קבעה כי באתר שתי שכבות יישוב ולא שלוש כפי שטענו ויטו ודייויס. השכבה העיקרית תוארכה למאה ה11- לפנה"ס, ואת השכבה שמתחתיה לא ניתן עדיין לתארך. המימדים הגדולים והבנייה המרשימה של החומות באתר הם יוצאי דופן בתקופה זו בליל העליון. 22 כלי חרס נשלחו לבדיקה במעבדה פטרוגרפית, שהראתה כי רובם נעשו בקרבת האתר והשאר הובאו לאתר מאיזור החוף הפניקי (לבנון של היום) ומזרח הגליל. האתר ניטש או נחרב בראשית תקופת הברזל 2א (אמצע המאה ה-10 לפנה"ס) ומאז לא נושב מחדש.
השערות על המצודה
מאחר ואין כל רקע היסטורי ומקראי על האתר, ארכיאולוגיה היא האמצעי היחיד לחקירת האתר. החוקרים הציעו שלוש השערות בנוגע לשאלה בדבר שליטי הר אדיר. השערה אחת קובעת שהאתר, יחד עם אתרים נוספים כמו תל חרשים שמדרום, סימנו את הגבול הצפון-מערבי של ממלכת ישראל, עם ממלכת צור. השערה אחרת קובעת כי האתר היה בשליטת ממלכת צור או ממלכה פניקית אחרת בדומה למישור החוף של הגליל המערבי. ההשערה השלישית והחדשה ביותר מציעה כי האתר נבנה על ידי גורמים מקומיים והיה מרכזה של "ישות צפון-גלילית" שהתקיימה לפרק זמן קצר. ההשערה הזאת מתאימה למגמות הרחבות של הקמת יישובים חדשים ואף ישויות קטנות וקצרות מועד בתקופת הברזל 1 – פרק הזמן שלפני עליתה לגדולה של ממלכת ישראל בימי בית עומרי.
מקורות
Ilan, D. (1999). Northeastern Israel in the Iron Age I: cultural, socioeconomic and political perspectives. [Doctoral dissertation, Tel Aviv University]. DaTA.
Katz, H. (2020). Settlement Processes in the Meron Ridges During the Iron Age I. BASOR 383(1), 1–18.
Katz, H. (2021). Mount Adir: An Iron I Polity in the Upper Galilee? Tel Aviv, 48(2), 171–198.
Pagelson, Y., Katz, H., & Goren, Y. (2022). The geopolitics of the Upper Galilee at the dawn of the Iron Age: a petrographic study of Mt. Adir. Archaeological and Anthropological Sciences, 14(1).